האם מותר לענות לקדושה באמצע שמונה עשרה?

שלום רב,

1. אין להפסיק ולומר את הקדושה בפה, אלא ישתוק ויכוון למה ששליח הציבור אומר, ויצא ידי חובה מדין שומע כעונה (שלחן ערוך סימן קד סעיף ז).

ואם שמע קדושה אחרי ברכת "המברך את עמו ישראל בשלום", ואמר "יהיו לרצון" וגו', יש לענות בקדושה - "קדוש קדוש" וגו' ו"ברוך כבוד" וגו' (יעויין שלחן ערוך סימן קכב סעיף א, משנה ברורה סימן סו ס"ק יז, ושו"ת יחוה דעת חלק ה' סימן י), ולמנהג האשכנזים אם אין לו שהות לומר "יהיו לרצון" מותר לו גם לענות כנ"ל, ומכל מקום לכתחילה יזהר שלא יבוא לידי כן (יעויין רמ"א סימן קכב סעיף א, ומשנה ברורה סק"ב). 

2. אין לענות אפילו "אמן יהא שמיה רבא" באמצע שמונה עשרה, אלא ישתוק ויכוון למה ששליח הציבור אומר, ויצא ידי חובה מדין שומע כעונה (שלחן ערוך סימן קד סעיף ז), למנהג האשכנזים ישתוק עד "יתברך" (משנה ברורה ס"ק כז), ולמנהג הספרדים ישתוק עד "דאמירן בעלמא" (הלכה ברורה שם סעיף יד).

ואם שמע קדיש אחרי ברכת "המברך את עמו ישראל בשלום" ואמר "יהיו לרצון" וגו', למנהג האשכנזים יש לענות "אמן יהא שמיה רבה" עד "עלמיא" ולא יאמר "יתברך", וכן יענה אמן אחר "דאמירן בעלמא" (יעויין שלחן ערוך סימן קכב סעיף א ומשנה ברורה סימן סו ס"ק יז), ואם אין לו שהות לומר "יהיו לרצון" מותר לו גם לענות כנ"ל, ומכל מקום לכתחילה יזהר שלא יבוא לידי כן (יעויין רמ"א סימן קכב סעיף א, ומשנה ברורה סק"ב).

ולמנהג הספרדים מותר לענות חמישה אמנים הראשונים של הקדיש, ו"אמן יהא שמיה רבא" לא יענה אלא עד "יתברך". ואם עדיין לא אמר "יהיו לרצון" (הראשון), אין לו להפסיק כלל (יחוה דעת שם).

3. מי שלומד תורה, ואם יענה לקדיש זה יפריע לו ללימודו, אינו חייב לענות אמן, ואפילו אמן יהא שמיה רבא (יעויין אשל אברהם מבוטשאטש סימן רטו סעיף ב, שו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן מג אות א, שו"ת יביע אומר חלק ח' חלק אורח חיים סימן כה סוף אות ט, הליכות שלמה חלק א' פרק ט סעיף ו. ויעו"ש בדבר הלכה אות ט שמכל מקום עדיף לכתחילה להימנע מלבוא לידי כך), אבל קדושה וברכו ומודים, כיוון שיהיה ניכר אם לא יצטרף עמהם, יענה. וכן לברכת כהנים יפסיק ויעמוד כנגד הכהנים לקבל ברכתם, אפילו אם כבר שמע ברכת כהנים באותו יום. אבל תלמוד תורה דרבים לא יבטל משום כך (יעויין הליכות שלמה שם).

בברכה,

הלל מאירס