תורה ומדע - שאל את הרב

בריאת האדם

כ"ו אדר א' התשע"ד | 26.02.14 08:11

שאלה

שלום כבוד הרב, קראתי את הספר של הרב שלום ארוש בגן האמונה המבואר, ועדיין אינני מצליחה להבין שני דברים: 1. יש לאדם את חופש הבחירה בין מעשים טובים לרעים ועל זה הוא מקבל את שכרו/עונשו, אך הרי בכל מקרה הקדוש ברוך הוא יודע מה האדם יעשה בסופו של דבר. ולכן לאחר מעשה אומרים "הכל לטובה, וכך רצה הקב"ה" לכן אם המעשים ההתנהגות ואורח החיים ידוע לקב"ה מראש ? איך יש את חופש הבחירה? 2. הקב"ה בורא את האדם עם כל תכונותיו לטוב ולרע.. ויש מידות של אנשים טובים ופחות טובים או אפילו יותר מדי טובים (עד כדי כך שאנשים אחרים דורכים עליהם), לכן אם הקב"ה ברא אותנו אז למה אדם שהוא ברא פחות טוב צריך להיענש על כך? הקב"ה יכל לברוא את כולנו אנשים טובים. (טובים הכוונה - לא רודפי בצע, לא רודפים אחרי דברים גשמיים כמו כסף, מכבדים איש את רעהו וכ´ו) תודה מראש,

תשובה

לכבוד השואלת,

סליחה על האיחור בתשובה עקב רוב פניות לאתר.

אנסה לענות על שאלותיך בעזרת השם אחת לאחת.

1. אם המעשים וההתנהגות ואורח החיים [של האדם] ידוע לקב"ה מראש, איך יש את חופש הבחירה?

תשובה: מקובל אצלינו מן התורה כאחד מיסודות היהדות, שאין ידיעתו הקודמת של הקב"ה סותר לבחירתינו החפשית - ואע"פ שאין ביכולתינו להשיג את ישוב ב´הענינים האלו ביחד, אנחנו מאמינים שהשגת הקב"ה הוא למעלה מהשגתינו, וששני הענינים האלו אכן מתישבים. [ליתר ביאור ראה בספר בני יששכר מאמרי חודש אדר, מאמר י´ דרוש א'.]

ואם כן התירוץ לשאלתך הוא, שאע"פ שהקב"ה יכול לדעת מה שיקרה, מ"מ אין בזה סתירה למה שיש לנו בחירה חפשית והיכולת לפעול על פי בחירתינו בלי שום הכרח מאותה הידיעה שהקב"ה יודע מראש.

2. אם הקב"ה ברא אותנו, אז למה אדם שהוא ברא פחות טוב צריך להיענש על כך? הקב"ה יכל לברוא את כולנו אנשים טובים.

תשובה: כדי להבין את התשובה לשאלתך זו, את צריכה קודם להבין מהי ההגדרה של בן אדם "טוב" או "פחות טוב".

הגדרת המילה "טוב" מצינו בדברי ברמב"ם ב"שמונה פרקים" בפרק רביעי:

"טוב", מגדיר הרמב"ם, שהוא "דרך האמצעי" שבדיוק באמצע בין "יתר השימוש של המדה" ובין "חוסר השימוש במדה" [עיין שם שמסביר הרמב"ם, שיש לכל מדה ומדה שני קצוות ששניהן רע. דהיינו, אם תצייר קו ישר מימין לשמאל המסמל את תדירות ההשתמשות בכל מדה - כאשר קצהו הימיני מסמל ההשתמשות באופן קיצוני באותה מדה (שנקרא "יתר ההשתמשות במדה") וקצהו השמאלי מסמל האי-השתמשות באופן קיצוני באותה מדה (שנקרא "חוסר ההשתמשות במדה") - נקודת ה"טוב" תהיה בנקודה האמצעית ממש והאיזון השלמה בין יתר ההשתמשות במדה מצד אחד ובין חוסר ההשתמשות במדה מצד ב'.]

"רע" פירושו, ההשתמשות במדה לאחד מן הקצוות; וכאשר נעשה הדבר באופן קיצוני, שני הקצוות נחשבים בדיוק באותה דרגה של "רע".

הדוגמא לזה, אם נתאר בן אדם שנולד עם הנטייה לגמול החסד באופן טבעי. אם הוא אינו משתמש במדה כלל באופן קיצוני, ואינו גומל שום חסד לשום בריה בעולם, א"כ הוא "רע"; ואותו דבר בדיוק אם הוא משתמש במידתו של חסד ע"י שגומל חסד עם כל אחד כל הזמן - עד שלא נשאר לו זמן לצרכי עצמו - באופן קיצוני, נחשב אז באותה דרגא של "רע" וקיצוניות כמו האדם שאינו גומל חסד כלל. הרע שבמידה הוא ההשתמשות בו לקיצוניות - יהיה איזה צד שיהיה, והטוב שבו הוא הההשתמשות בו באופן מאוזן.

   ~~~

וא"כ אין אנשים "טובים" או "פחות טובים", או אלו שהם בטבע "לא רודפי בצע, לא רודפים אחרי דברים גשמיים כמו כסף, מכבדים איש את רעהו". יש לכל אחד "סט" של מדות המיוחדות לו. ואין טוב או רע כלל בעצם המדות, יש רק בחירת האדם האיך ישתמש בהם - אם באופן המאוזן או באופן הקיצוני. 

[נכון שישנם מדות כאלו שיש להם יותר נטיה לדברים גשמיים, לגאוה וכעס וכו', וממילא יש בהם יותר נטייה שיבוא האדם להשתמש בהן באופן קיצוני; אבל אין שום הכרח בדבר. הכל תלוי בבחירת האדם והאיך שהוא משתמש בהם. ובכולם אם ישתמש בהן באופן הממוצא ובזמנים הראויים להם, יהיו נחשבים למידות טובות (אפילו כעס וגאוה יש להם זמן הראוי להשתמש בהם, וכגון הכעס לייסר הרשעים, והגאוה בעניני עולם הבא (שלא יספיק לו במה שיזדמן לו מהם), וכמבוארים הדברים בפרטיות בספר אורחות צדיקים). 

  ~~~

 ונחזור לשאלה: "אם הקב"ה ברא אותנו אז למה אדם שהוא ברא פחות טוב צריך להיענש על כך? הקב"ה יכל לברוא את כולנו אנשים טובים?"

מתוך הנז"ל נתברר שאכן אם הקב"ה ברא אותנו כבר פחות טוב, אז לא צריך להענש על כך - וזה נכון. אבל המציאות הוא שאין הקב"ה בורא את האדם כבר טוב, רק עם סט של מדות מסוימות; ועבודת כל אחד ואחד שוה, דהיינו שהגיע להשתמשות במידותיו באופן מאוזנת, וזה עבודה קשה באותה מדה לכל אחד. ולכן שייך על זה שכר ועונש.


בברכה,

רב נחום

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר