האם מותר לבעלת תשובה להתחתן עם כהן?

שלום רב,

אם החבר של הבחורה היה יהודי (שאין איסור לאו או עשה על כולם להתחתן איתו, וכן שלא היה אסור עליה משום ערווה) היא מותרת לכהן.

מקורות: שלחן ערוך אבן העזר (סימן ו סעיף ח). ואמנם ראה שם (סעיף יז) שנפסק, פנויה שראוה שנבעלה לאחד, והלך לו הבועל ואמרו לה: מי הוא זה שבא עליך, ואמרה: אדם כשר, הרי זו נאמנת. ולא עוד אלא אפילו ראוה מעוברת, ואמרו לה: ממי את מעוברת, ואמרה: מאדם כשר, הרי זו נאמנת ותהיה (היא ובתה) מותרת לכהן. במה דברים אמורים, כשהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים, או בקרנות שבשדות שהכל עוברים שם, והיו רוב העוברים שם כשרים, ורוב העיר שפירשו אלו העוברים ממנה כשרים, שחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות. אבל אם היו רוב העוברים פוסלים אותה, כגון עכו"ם או ממזרים וכיוצא בהם, אע"פ שרוב המקום שבאו ממנו כשרים, או שהיו רוב אנשי המקום פסולים, אע"פ שרוב העוברים כשרים, חוששין לה ונאמר: למי שפוסלת אותה נבעלה, ולא תנשא לכהן לכתחילה, ואם נשאת לא תצא. ע"ש. מכל מקום יש לומר שכל מה שבעינן תרי רובי כדי להתירה לכהן, היינו כשאנחנו יודעים שהיא נבעלה גם בלא אמירתה והודאתה. אולם כאשר ידוע לנו רק מפיה שהיא בכלל נבעלה, אז יש לומר שנאמנת לומר שנבעלה ליהודי ולא לגוי גם ללא תרי רובי, ראה שו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן שס), חלק ג' (סימן תט), חלק ד' (סימן רפא), וחלק ו' (סימן רנו).

בהצלחה רבה,

הלל מאירס