הרגשות לא טובות כלפי החבר להתחתן?

שלום רב. יש לי חבר דתי כבר שנה ו-4, הכרנו בצבא כשאני מסורתית. ברוך השם התחזקתי. אחרי הרבה זמן ,כפי שאפשר להבין אנחנו עומדים לפני ההחלטה אם להתחתן. חשוב לציין שאני רציתי להתחתן ממש כמה חודשים מתחילת הקשר, ולו היו כמה בעיות שהקשו עלינו מאוד אבל ברוך השם נפתרו. אני כל כך אוהבת אותו הוא אדם כל כך רגיש, אכפתי, מתחשב, אמין, גם אחרי שנה ו-4 הוא לא מפסיק להרעיף אהבה וכידוע אהבה היא תולדת הנתינה אז חשוב לי ,גם בשביל עצמי, להגיד שאני אוהבת אותו לא בגלל שהוא נתן לי כל כך הרבה אלה בגלל שאני נתתי הרבה וזה היה לי כל כך כייף וטבעי. פתאום כעניין החתונה התחיל להיות יותר על הפרק בזמן האחרון ויש לי סימנים שההצעה מגיעה בזמן הקרוב,.הדברים התהפכו. פתאום מפריעים לי בו דברים שמעולם לא הפריעו לי. מעולם לא הפריע לי שהוא אשכנזי ואני ספרדיה, אולי הוא לא מספיק דתי, הטון דיבור, ההליכה, הוויות פנים. ועוד דברים הזויים שמעולם לא הפריעו לי שמפרים לי את השקט הפנימי שלי.. ממש חרדה. פתאום אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו, השיחות שלנו יותר קצרות, לא מתגעגעת, לא נמשכת, מרגישה סוג של מיאוס, עצבנים עליו על כל מיני דברים, התגובות שלי חסרות סבלנות. רוב הקשר שלנו לא שמרנו נגיעה, פתאום אני חושבת שאולי המגע עיוור אותנו ושעכשיו אני פשוט רואה את האמת. וקשה לי מאוד עם המחשבות האלו, יכול להיות ששנה ו-4 הייתי עם מישהו שלא באמת אהבתי. אולי כשהוא לא היה יכול להציע לי אז כי היו כמה דברים שמנעו ממנו שהיו לנו מאוד קשים וזה היה בלתי מושג אז כל כך רציתי, ועכשיו כשזה קרוב אז אני בעצם לא רוצה..בוחנת אותו על כל דבר ופתאום לא תמיד אוהבת את מה שאני רואה. אבל אני רגילה אליו ולא רואה את חיי בלעדיו. הייתי בפגישה אצל יועץ זוגי שאמר שאני חרדה וזה מצב לגיטימי והחרדה תלווה אותי לאורך כל תקופת האירוסין ואולי גם אחרי וגם דיברתי עם נשואה טריה שהרגישה אותו דבר והיום הכל בסדר איתה, אבל היא שמרה נגיעה עם חבר שלה כל הזמן לפני החתונה אז אולי אנחנו לא אותו מקרה, שכן עליה אפשר לומר שהיא אובייקטיבית ועליי אולי לא. אבל לפי השכל אין לי ספק שהוא יהיה בעל מדהים ואבא הכי טוב. יש בי את הפחד שאולי אני פשוט לא אהיה מאושרת, שתעבור החתונה ונלך לביתנו ואני אבכה בלי סוף וחס ושלום זה יוביל לגירושים מוקדמים. זוהי הרגשה שזרה לי מאוד. ודבר אחרון, כל הקשר שלנו כמעט ולא רבנו,והפעמים המעטות שהתווכחנו אולי לא היו דברים קריטיים ומיד אחר כך התפייסנו והיה לנו כואב שאולי הכאבנו או פגענו אחת בשנייה. מה זה אומר עלינו? פתאום אני שמה לב שיש לו טיפה דיבור מתנשא. תודה רבה!