הלבנת פנים, מדוע אינה נכללת בשלושת העבירות יהרג ואל יעבור?

שלום וברכה

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלבנת פנים] טור רט

נחלקו ראשונים: יש סוברים שלפי זה הלבנת פנים היא מן העברות שעומדות בפני פקוח נפש, אלא מפני שאין העברה מפורשת בתורה כעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים לא חשבוה בין אלה שאמרו יהרג ולא יעבור, ויש סוברים שהלבנת פנים היא אבק רציחה, ודימו אבק רציחה אל הרציחה, וכמו שאמרו יהרג ולא ירצח, ויש שכתבו "שדרך הערה" הוא שאמרו יפיל עצמו לכבשן האש ולא שבאמת מחוייב לעשות כן.

ראה הרחבת הדברים בשו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן יג  אביא מקצת דברי מאור עוזינו

יב) 

נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, מנלן מתמר דכתיב היא מוצאת.

ובתוס' (סוטה י:) כ', ונראה דהא דלא חשיב ליה בהדי ג' עבירות שיהרג ואל יעבור, ע"ז ג"ע ושפ"ד, משום שעבירת הלבנת פנים אינה מפורשת בתורה, ולא נקט אלא עבירות המפורשות. ע"כ.

ורבינו יונה בשערי תשובה (שער ג סי' קלט) כ' וז"ל: והנה אבק הרציחה, הלבנת פנים, כי פניו יחורו ונס מראה האודם, ודומה לרציחה, ולכן ארז"ל לעולם יפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, ולא אמרו כן בשאר עבירות חמורות, אכן דימו אבק הרציחה אל הרציחה, וכמו שאמרו יהרג ואל ירצח, ולמדו זאת מתמר שנא' היא מוצאת, שאע"פ שהוציאוה לישרף לא גילתה שהיא הרה מיהודה, כדי שלא להלבין פניו. ע"כ. לפ"ז מתורצת קו' התוס', דהלבנת פנים אביזרא דשפיכות דמים, ולכן לא מנאוה בפ"ע.

ולכל הדברות נראה דמ"ש נוח לו לאדם וכו', הוא חיוב מן הדין.

דלא כמ"ש בעיון יעקב (ב"מ נט) ....נמצא שהבין שאין זה מן הדין,

ו..ראיתי בס' פני מבין ח"ב (דקס"ו ע"א) שהביא ד' התוס' סוטה הנ"ל, וכ' בשם הרב בנין שלמה (דצ"ד ע"ד), שמד' התוס' מוכח להדיא, דמ"ש נוח לו לאדם, לאו דוקא, אלא דינא וחיובא הוא דחשיב כשופך דמים, ......

וראיתי בשו"ת זכר שמחה (סי' קנח) שכ', דמ"ש נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, פשיטא שאין זה לדינא שהרי לא הובא ברמב"ם ובטוש"ע, ומה שהובא בהרי"ף והרא"ש, פעמים רבות שדרכם להביא מאמרי הגדה, ואין למדין הלכה מד' אגדה. ועוד דאם איתא שיש חיוב לעשות כן הי"ל להש"ס לומר חייב, ואם להחמיר ע"ע אמרו כן, מהיכא תיתי לעשות כן וכי דמא דחבריה סומק טפי מדמא דידיה, אלא ודאי שאסור למסור נפשו על כך וכוונה אחרת עמוקה יש כאן וכו'. ע"ש.

בברכה,

בנימין שמואלי