תפילה על הכעס ושמירת הלשון

שלום וברכה

סגולה גדול להינצל מהכעס היא בקריאת איגרת הרמב"ן בכל יום. ואביא לך תפילה לשמירת הלשון שחוברה ע"י החפץ חיים. ספר שמירת הלשון ח"ב - תפלה על הדבור פִלָּה עַל הַדִּבּוּר וְעַל הַשְּׁמִיעָה, שֶׁחִבְּרָהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצללה"ה, וְנִמְצֵאת בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַשְּׁמִירָה": תְּפִלָּה: נָכוֹן שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה זוֹ בַּבֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה, וְגַם מִמֵּילָא בִּזְכִירָתוֹ בַּפֶּה יִהְיֶה לוֹ דָּבָר זֶה לְמַזְכֶּרֶת, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד בָּם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, דְּהַיְנוּ מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת כ"ג א`), "לֹא תִשָֹּא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ לֹא תַשִֹּיא, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר וּלְקַבֵּל, וְגַם מֵעֲוֹן רְכִילוּת כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא י"ט ט"ז), "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ". וְאֶהְיֶה זָהִיר מִלְּדַבֵּר, אֲפִילוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר דֵּלָטוֹרְיָא עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר מְאֹד.

וְכָל שֶׁכֵּן לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וּכְדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (בַּמִּדְבָּר כ"א ד`), "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה", וַעֲבוּר זֶה נִשְׁלְחוּ עֲלֵיהֶם הַנְּחָשִׁים הַשְֹּרָפִים וְגוֹ`. (בַּמִּדְבָּר כ"א ז`) "וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה` וּבְךָ". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כ"ג ז`), "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֲנֻפָּה, שֶׁמְּיַפֶּה לְאִישׁ עֹל עַוְלוֹתָיו בְּפָנָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי (בַּמִּדְבָּר ל"ה ל"ג), "וְלֹא תַחֲנִיפוּ".

וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, כְּמוֹ דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה כ"ח כ"ב), "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים א` א`), "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כ"ה י"ז), "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים.

וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵהַלְבָּנַת פָּנִים, אֲפִילוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה כְּמוֹ דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא י"ט י"ז), "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָֹּא עָלָיו חֵטְא". וְלִהְיוֹת זָהִיר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גַּאֲוָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דְּבָרִים ו` י"ב), "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה` אֱלֹהֶיךָ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (דְּבָרִים ח` י"ד), "וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוֹטָה דַּף ה`), וְגַאֲוָה, אֲפִלּוּ בַּלֵּב אָסוּר, כְּדִכְתִיב (מִשְׁלֵי ט"ז ה`), "תּוֹעֲבַת ה` כָּל גְּבַהּ לֵב". וְכֵן מִלְּבַד דִּבְרֵי מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִּדְבָּר י"ז ה`), "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהוּא אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת (סַנְהֶדְרִין דַּף ק"י).

וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי כַּעַס, שֶׁהוּא גַּם כֵּן עָוֹן חָמוּר מְאֹד בְּעַצְמוּתוֹ, וְגַם מֵבִיא לִידֵי מַחֲלֹקֶת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, כָּל הַכּוֹעֵס - כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ לְנַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם: