רשות הדיבור לטומי לפיד - למה באנו לעולם ???

מבחר חלקי מפניני הרוח מפעימי הלב של הוגה הדעות אציל הנפש ושגיב הרוח, ממעצביה העדינים של תרבות הנשמה הישראלית הפנימית בדורנו: רשות הדיבור למר `טומי לפיד` בספרו "פפריקה", בכבוד: בפתיחת הספר [עמ` 8]: "בני אדם אוכלים כדי לחיות. הונגרי, אם הוא בן-אדם, חי כדי לאכול". ואז מיד ממשיך לכתוב על ילדותו ההונגרי: "כמעט כל מה שאני זוכר מילדותי קשור באכילה. אבא היה שמן מאוד, כמו רוב המבוגרים שהכרתי, כו"`.

וממשיך לתאר בדרמטיות את הרגלי התזונה שלו המגוונים, ואת טכסי הזלילה של אביו ושל משפחתו ושל עצמו. דוגמאות מאליפות: "היינו נוסעים לחוות ידידים כדי לאכול צהרים: שלוש שעות הלוך ושלוש שעות ושלוש שעות ארוחה". [עמ` 8] "הואיל וכל הונגרי המכבד את עצמו משוכנע כי שום דבר לא חשוב יותר ממה ששמים לו בצלחת, אשתו מבינה שהיא עוסקת במלאכת הקודש. מכאן, שההונגרי אוכל כדת.

וכמובן- שותה בדין. [עמ` 9] "תרומתם הגדולה של ההונגרים למין האנושי היא בכך שהם הראשונים אשר טחנו את הפפריקה". [עמ` 10] "ואחרון אחרון חביב עלי: מחוז ילדותי באצקה, בו למדתי כי אוכל הוא לא רק מזון אלא גם תרבות חיים". [עמ` 11] "כבר אמר גדול הטבחים הצרפתיים ברייה סאווארן, כי גילויו של מאכל חדש מביא יותר אושר לאנושות מגילויו של כוכב שמים".

[עמ` 11] ובסיום הקדמתו [עמ` 13] מביא שיר של משורר הונגרי, שנביא רק כמה קטעים משירתו: "ואתן, שפתי, הזלנה את ריר השמחה! הנה מרק הבשר הערב לחך מוגש לפניך כעת כו` עד מה מגרה את הנחיריים זה ריח הנחוח העולה ממנו! והטעם טעם גן העדן הוא, טעם החיים, הוא הוא ראש מאוייך כעת! כו` אכן זה ברק המרק המשובב נפש וגוף.

רק למענו כדאי עוד לחיות בעולמנו, רק בזכות טעמו של מרק זה תוכל לשים לבך גם לדברים האציליים יותר שלולא הוא, לא היית שונה מכלב מצורע כו"`. ואידך זיל וגמור. בתיאבון! איך ספד הנשיא עזר וויצמן אחרי מיטתו של ראש הממשלה מר יצחק רבין המנוח: "אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים".