אדם ששואף - מה עליו לעשות? [תגובה]

שלום וברכה

מרן החזון איש זצ"ל היה אומר שכשאדם מתבונן מפעם לפעם בארון הספרים באורכה של התורה וברוחבה, ומתבונן איזה חלק קטן מהתורה זכה לקנות לקנין נפשי, ממש מעט מאוד מהרבה, הרי שכשממשיכים להתבונן בזה עוד ועוד ורואים עד כמה אנו חסרים בין בתורה בין בעבודת ה`, פורצים בבכי. אבל הבכי הזה, אינו בכי עצב, אדרבה, זהו בכי מרומם מאוד, בכי הבא מתוך הכנעה ושפלות הרוח.

ובכי זה אין צורך לדחוק, להיפך כדאי לזרום עם זה, ולהרגיש אפס מול בורא עולם. אני לא חושב שהבכי שאת מדברת עליו נובע מתוך קנאה, אני חושב שזה בא מתוך כמיהה וערגה, וכשאני מגיע למצב כזה אני מאוד מרוצה, ומשתדל באותה העת להגיד איזה שיר ושבח לבורא עולם שאינו שגור בפי, ככה הנפש מתרוממת עוד ועוד.

ככל שהנשמה נכנעת יותר כך היא בטילה יותר כלפי בורא עולם, וזהו הרוממות הכי נעלה. כדאי להגיד במצב כזה, השיר: `ידיד נפש אב הרחמן`, או `כתר מלכות` הנמצא במחזור ליום הכיפורים, או שיר היחוד וכו`. בהצלחה - מנשה ישראל מצורף שיר קדמון המבטא את כמיהת הנפש לבורא עולם: תוכחה לנפש, לרבנו בחיי החסיד והדיין ז"ל: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה`, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ: נַפְשִׁי עֹז תִּדְרְכִי. וְצוּרֵךְ בָּרְכִי.

וְחִין לְפָנָיו תַּעַרְכִי. וְשִׂיחָה לְנֶגְדּוֹ שִׁפְכִי. וְהִתְעוֹרְרִי מִשְּׁנָתַיְכִי. וְהִתְבּוֹנְנִי מְקוֹמַיְכִי. אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָּה תֵלֵכִי: ברכי נַפְשִׁי מִתּנוּמָתֵךְ עוּרִי. וְלִפְנֵי יוֹצְרֵךְ שִׁיר דַּבֵּרִי. וְלִשְׁמוֹ זַמְּרִי. וְנִפְלְאוֹתָיו סַפְּרִי. וְגוּרִי מִמֶּנּוּ בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי: ברכי נַפְשִׁי אַל תִּהְיִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. וּכְשִׁכּוֹר נִרְדָּם. וְאִשׁ נִדְהָם. כִּי מִמְּקוֹר בִּינָה קוֹרַצְתְּ. וּמִמַּעְיַן חָכְמָה לֻקַּחְתְּ. וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ הוּבֵאת. וּמֵעִיר גִּבּוֹרִים הוּצֵאת. מֵאֵת ה` מִן הַשָּׁמַיִם: ברכי נַפְשִׁי לִבְשִׁי בִּגְדֵי שֵׂכֶל וְהִתְאַזְּרִי אֱזוֹר בִּינָה.

וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ מֵחֶבְלֵי פִגְרֵךְ אֲשֶׁר אַתְּ בּוֹ מִתְגּוֹרֶרֶת. וְאַל יַשִּׁיאֵךְ לִבֵּךְ בְּנֹעַם חֶמְדּוֹתָיו. וְאַל יְסִיתֵךְ בִּשְׂכִיּוֹת תַּאֲוֹתָיו. אֲשֶׁר יִמַּסּוּ כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ. וְזִכְרי כִּי לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל רֵאשִׁיתָם. כִּי אִם לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה אַחֲרִיתָם: ברכי נַפְשִׁי שׁוֹטְטִי בִּרְחוֹבוֹת תְּבוּנָתֵךְ. וְסֹבִּי בְּחַדְרֵי חָכְמָתֵךְ. וּבֹאִי עַד תְּכוּנַת בִּנְיַן מַשְׂכִּיתֵךְ. אֲשֶׁר בְּעָפָר יְסוֹדוֹ. הֲלֹא הוּא גּוּף נִמְאָס. וּפֶגֶר מוּבָס. קָרוּץ מִמַּעְיָן נִרְפָּשׁ. וּמִמָּקוֹר מָשְׁחָת. בָּנוּי מִטִּפָּה סְרוּחָה. שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ כְּסוּחָה. גֹּלֶם בִּדְמוּת תּוֹלֵעָה.

וְהָיָה רַק זְוָעָה. עָצוּר בְּרֶחֶם מְטֻנָּף. סָגוּר בְּבֶטֶן מְלֻכְלָךְ. יֻלַּד בְּצִירִים וַחֲבָלִים. לִרְאוֹת עָמָל וַהֲבָלִים. כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַּאֲוָה. וְסָר מִמּוּסָר וּמִמִּצְוָה. בַּחֹשֶׁךְ בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ. דַּל אֶבְיוֹן עָנִי וְהֵלֶךְ. לֹא דַּעַת לוֹ מִבַּלְעָדֵךְ וְלֹא תְּבוּנָה לוֹ מִבִּלְתֵּךְ. בְּחַיָּיו עָפָר. וּבְמוֹתוֹ אֵפֶר. בְּעוֹדוֹ תּוֹלָעִים יְסוֹבְבוּהוּ. וְאַחֲרִיתוֹ רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר יְכַסּוּהוּ. לֹא יֵדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. טָמוּן בְּאֶרֶץ חֶבְלוֹ. לָכֵן לְכִי אַתְּ וּמָלְכִי עָלָיו. כִּי לִבְנֵי חָכְמָה מְלוּכָה תֵּאוֹת. וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.

וְאַל תֵּלְכִי בִּשְׁרִירוּת לִבֵּךְ הָרַע. וְאַל תִּנָּקְשִׁי בְּמוֹעֲצוֹתָיו. וּמַאֲסִי בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹתָיו. וְאַל תִּבְטְחִי בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלִי. כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד לֵב מַתָּנָה: ברכי נַפְשִׁי שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְּסִלָּה דֶּרֶךְ הָלַכְתְּ. כִּי הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר. אָמְנָם הַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. וּלְכָל נִבְרָא וְנוֹצָר. יֵשׁ קֵץ וְתַכְלִית לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּח. וְהַחַיִּים וְהַמָּוֶת אַחִים.

שִׁבְתָּם יַחַד אִישׁ בְּאָחִיו יִדְבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרֵדוּ. אֲחוּזִים בִּשְׁתֵּי קְצוֹת גֶּשֶׁר רָעוּעַ. וְכָל בְּרוּאֵי תֵבֵל עוֹבְרִים עָלָיו. הַחַיִּים מוֹבָאוֹ. וְהַמָּוֶת מוֹצָאוֹ. הַחַיִּים בּוֹנֶה. וְהַמָּוֶת סוֹתֵר. הַחַיִּים זוֹרֵעַ. וְהַמָּוֶת קוֹצֵר. הַחַיִּים נוֹטֵעַ. וְהַמָּוֶת עוֹקֵר. הַחַיִּים מְחַבֵּר. וְהַמָּוֶת מַפְרִיד. הַחַיִּים מַחְרִיז. וְהַמָּוֶת מְפַזֵּר. וּדְעִי נָא וּרְאִי כִּי גַם עָלַיִךְ תַּעֲבֹר כּוֹס. וְתֵצְאִי מִמְּלוֹן חַדְרֵךְ בְּרֶגַע. כִּי יִקְרֵךְ עֵת וָפֶגַע. וְתָשׁוּבִי אֶל בֵּית עוֹלָמֵךְ.

בַּיּוֹם הַהוּא תִּרְצִי פְּעֻלָּתֵךְ. וְתִקְחִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ. חֵלֶף עֲבוֹדָתֵךְ. אֲשֶׁר יָגַעְתְּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה אִם טוֹב וְאִם רַע. לָכֵן שִׁמְעִי נָא וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ. וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ. וְקוּמִי רֹנִּי לְמַלְכֵּךְ יוֹמֵךְ וְלֵילֵךְ. שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִם וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ אַפַּיִם. וְעַפְעַפֵּךְ יִזְּלוּ מָיִם. בִּכְרִיעָה עַל בִּרְכַּיִם. אוּלַי יִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ. וְיִשָֹּא פָנָיו אֵלַיִךְ וְיָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם. וְיָחוֹן עָלַיִךְ כִּימֵי עָנְיֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַחֲרֵי שׁוּבֵךְ לִמְנוּחָיְכִי. כִּי מֵעוֹדֵךְ גָּמַל עָלָיְכִי: ברכי נַפְשִׁי הָכִינִי צֵדָה לָרֹב אַל תַּמְעִיטִי בְּעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתֵךְ וְיֵשׁ לְאֵל יָדֵךְ.

כִּי רַב מִמֵּךְ הַדֶּרֶךְ. וְאַל תֹּאמְרִי לְמָחָר אֶקַּח צֵדָה כִּי פָנָה הַיּוֹם. וְלֹא תֵדְעִי מַה יֵּלֶד יוֹם. וּדְעִי כִּי תְמוֹל לָעַד לֹא יָשׁוּב. וְכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתְּ בּוֹ שָׁקוּל וְסָפוּר וְחָשׁוּב. וְאַל תֹּאמְרִי מָחָר אֶעֱשֶׂה. כִּי יוֹם הַמָּוֶת מִכָּל חַי מְכֻסֶּה. מַהֲרִי עֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם חֻקּוֹ. כִּי הַמָּוֶת בְּכָל עֵת יִשְׁלַח חִצּוֹ וּבְרָקוֹ. וְאַל תִּתְמַהְמְהִי מֵעֲשׂוֹת חֹק דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. כִּי כְצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. וְאַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ כִּי אַחֲרֵי צֵאתֵךְ מִמַּסְגֵּר פִּגְרֵךְ תָּשׁוּבִי לְתוֹכַחַת.

מִמְּשׁוּבָה נִצַּחַת. כִּי לֹא יִתָּכֵן לָךְ אָז עֲשׂוֹת טוֹב וָרָע. וְלֹא יוֹעִילֵךְ תְּשׁוּבָה מִמְּשׁוּבָה. וְלֹא הִנָּחֵם לָךְ מֵרֶשַׁע וְאַשְׁמָה וָפֶשַׁע. כִּי הָעוֹלָם הַהוּא נָכוֹן לְחֶשְׁבּוֹן וְסֵפֶר כָּל סָתוּם וְצָפוּן. אֲשֶׁר בְּיַד כָּל אָדָם חָתוּם. וְעָרוּךְ לְשַׁלֵּם שָכָר טוֹב לִירֵאֵי ה` וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וּלְהִנָּקֵם בּוֹ נְקַם בְּרִית מִן שׁוֹכְחֵי אֵל הָאוֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶּנוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ: ברכי נַפְשִׁי אִם חָכַמְתְּ לָךְ וְאִם לַצְתְּ אִתָּךְ תָּלִין מְשׁוּגָתֵךְ. שִׁמְעִי מוּסָר וַחֲכָמִי וְאַל תִּפְרָעִי.

שִׁיתִי עַל לִבֵּךְ תָּמִיד דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע. אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע: וְאַל תִּשְׁכְּחִי כִּי בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. וְזִכְרִי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן. בַּקְּשִׁי אֶת ה` קוֹנֵךְ בְּכָל כֹּחֵךְ וְהוֹנֵךְ.

בַּקְּשִׁי צֶדֶק בַּקְּשִׁי עֲנָוָה. אוּלַי תִּסָּתְרִי בְּיוֹם אַף ה` וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. וְתַזְהִירִי כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּכְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. וְתַזְרִיחַ עָלַיִךְ שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְעַתָּה קוּמִי לְכִי וְהִתְחַנְּנִי לַאֲדוֹנַיִךְ וּשְׂאִי זִמְרָה לֵאלֹהַיִךְ. הַלְלִי יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה לֵאלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה`, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ: