חגים ומועדי השנה
האם נכון לנהוג "פורס מפה ומקדש" כשחל פורים בערב שבת?
- ז' אדר התשפ"א
שאלה
השנה (תשפ"א) שפורים חל בערב שבת לכתחילה יש להקדים את הסעודה לפני שעה עשירית אך אם התאחרו או שנמשכו בסעודה יש אפשרות בפלג המנחה לקיים את המימרא של "פורס מפה ומקדש". האם זה לכתחילה? והאם נכנסים בזה לשאלות? (כמו האם להגיד בברכת-המזון רצה או על הנסים?) תודה
תשובה
שלום רב,
כשחל פורים בערב שבת, לכתחילה יש לאכול סעודת פורים לפני חצות היום משום כבוד שבת (רמ"א סימן תרצה סעיף ב, ומשנה ברורה סק"י). ועל כל פנים לפני שעה עשירית (ראה יד אפרים שם בשם המהרי"ל).
ולכתחילה אין לנהוג "פורס מפה ומקדש" (אלא אם כן יש לו מנהג ברור לנהוג כן) וכמו שכתב תלמיד רבנו בעל תרומת הדשן זצ"ל בספר לקט יושר חלק אורח חיים (עמוד 156) שכאשר חל פורים ביום ו' אין נוהגים לקדש על השלחן.
גם אם עושה כן נכנס למחלוקת הפוסקים האם צריך להזכיר על הנסים בברכת המזון בליל שבת (ראה משנה ברורה סימן תרצה ס"ק טו, ושער הציון ס"ק יט. ולפי דעת המשנה ברורה שם אין להזכיר על הנסים בברכת המזון, ונמצא אם כן שמפסיד הזכרת על הנסים בברכת המזון של סעודת פורים).
גם נכנס לספק אם אחרי הקידוש צריך לברך המוציא בשנית (שלחן ערוך סימן רעא סעיף ד), ואמנם להלכה אין לברך, כי ספק ברכות להקל (משנה ברורה ס"ק יח), מכל מקום אין זה נכון להיכנס לזה לכתחילה.
וגם על פי דרך הקבלה אין לנהוג כן, כי לפי דברי האר"י ז"ל צריך להתפלל ערבית לפני סעודת שבת (כף החיים סימן רעא אות כב).
וכ"כ בשו"ת מקדש ישראל הלכות פורים (סימן טש) שכאשר חל פורים בערב שבת, לכתחילה אין לנהוג בשיטה זו של "פורס מפה ומקדש", והביא דברי הלקט יושר הנ"ל.
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il