פרשת כי תישא

שלום וברכה

אהרן לא היה אחראי על חטא העגל למרות שהחטא בא על ידו אלא שני מכשפים בשם יונוס ויומברוס שהיו בניו של בלעם הם אשר זרקןו את הטס שכתב משה עלה שור וכך יצרא העגל וככתוב בתורה (1) ספר שמות פרק לב (כד) וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הזה דהיינו שהעגל יצא מעצמו ולא ע"י מעשיו.

ומה שביקש זהב היה כוונתו לשמים, וכמבואר בכל הספרים ואעתיק את דברי הכלי יקר בעניין. ויאמר אליהם פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם. כי אמר אולי יהיו ביניהם קמצנים או נשים המקפידים על תכשיטיהם וימנעו את בעליהן מליתן, והמה כחשו לאהרן ויתפרקו כל העם נזמי הזהב אשר באזניהם של האנשים ואמרו כי לקחום מן הנשים, ויצר אותו בחרט.

והשליכו לאש להתיכו שהרי כך אמר אהרן למשה ואשליכהו באש ויצא העגל הזה. ובלי ספק שהגיד לו האמת ואמר להם אהרן שאחר ההתכה יעשה להם צורה והיה דעתו שלהוציא כלי למעשהו צריך הצורף להתעסק בו לפחות יום או יומים וחשב שבתוך כך יבא משה. והערב רב עשו על ידי מכשפות שיצא העגל הזה מעצמו ולא עשאו אהרן ומ"ש ויעשהו עגל מסכה לפי שנתעסק בהתכת הזהב מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו, והראיה שנאמר ויקח את העגל אשר עשו ולא נאמר אשר עשה: בברכה - בנימין שמואלי