נתינת התורה למה לא לאדם הראשון?.

שלום וברכה

שאלה חכמה, והתשובה, כי אדם הראשון [שכלל אז את כל שש מאות אלפי נשמות ישראל] חטא אחרי כמה שעות חיים במה שנצטווה ובמעשהו גרם קלקול בנשמה הכללית שכלל את בני ישראל, שלא היה יכול לקבל את התורה במצבו, ולכן נצרכו כל התהליכים של הזדככות בדור המבול ובסדום [שלפי ביאורי האריז"ל הם היו נשמות בני ישראל] עד שהם באו בביתו של יעקב, ואז ירדו למצריים כור הברזל לצרף אותם את הצירוף והזיכוך האחרון עד שזכו להגיע למעמד קבלת התורה.

תשובה מפורטת תמצא בפיוט הנפלא שאצרף לך, שנוהגים לאומרו בקהילות האשכנזים בשחרית לחג השבועות [צריך קצת ידע במדרשי חז"ל בכדי להבין את הפיוט על מכונו, אם אתה מתקשה בהבנת קטע מסויים אשמח לעזור]. בהצלחה - מנשה ישראל מונולוג של התורה המספרת את סיפורה, שהקב"ה רצה כבר לתת אותה לצדיקים שקדמו למשה רבינו אלא שהיא לא היתה מוכנה לכך, בגין כל מיני פגמים שמצאה בהם, עד שהסכימה להימסר למשה רבינו.

וכמובן שהדברים נאמרים בדרך משל, שהקב"ה הוא זה שנתן בפי התורה את המניעים שלא להימסר עד שהגיע משה רבינו, בגין הסיבה המרכזית שנשמות בני ישראל לא היו מוכנים לקבלת התורה עד אז. וּבְכֵן יְדֹוָד קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ: התורה מספרת על כך שהיא קדמה לעולם, ועמדה בסוד הבריאה. שַׁעֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.

 קֶדֶם מִפְעָלָיו אַלְפַּיִם שָׁנָה. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ חֲקָרָהּ וֶהֱכִינָהּ. בִּימִינוֹ חֲקָקָהּ וּבְחֵיקוֹ נְתָנָהּ. הֲלוֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים קוֹלָהּ נָתְנָה. אֲלֵיכֶם אֶקְרָא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה. שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר לְהָבִינָה. מִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים וּנְכוֹנָה. בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי בְּלִי תוֹאֲנָה. כֻּלָּם נְכוֹחִים לְיוֹדְעֵי בִינָה. קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כֶּסֶף וּתְכוּנָה: מִקַּדְמֵי קֶדֶם מֵרֹאשׁ נִסָּכְתִּי. בְּאֵין תְּהוֹם וּמַעְיָן נִתְהַלָּלְתִּי. בְּטֶרֶם הַר וָגֶבַע נִתְחוֹלָלְתִּי. בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם הָיִיתִי. בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים עִמּוֹ נִמְצֵאתִי. אֲנִי חָכְמָה עָרְמָה שָׁכַנְתִּי. מְשַׁחֲרַי יִמְצָאוּנְנִי וְאֹהֲבַי אָהָבְתִּי. מֵחָרוּץ וּמִפָּז נִבְחֲרָה תְבוּאָתִי. בְּאֹרַח צְדָקָה וּמִשְׁפָּט הִתְהַלָּכְתִּי.

יָסוּרוּ אֵלַי חֲסַר לֵב וָפֶתִי. לִלְחֹם בְּלַחְמִי וְלִשְׁתּוֹת יֵין מָסָכְתִּי. כִּי עשֶׁר וְכָבוֹד נִמְצָא אִתִּי: עֲצָתוֹ מֵרָחוֹק אִמֵּן לְאַמְּנִי. חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ שָׂם לְמַעֲנִי. רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּחֶסֶד קָנָנִי. מִצּוּף דְּבַשׁ וְנֹפֶת הִמְתִּיקַנִי. זָהָב וּפְנִינִים לֹא יַעַרְכוּנִי. כִּי כָל בֵּיתִי לָבוּשׁ שָׁנִי. לִוְיַת חֵן וְרִפְאוּת נְתָנָנִי. יָדַי וְכַפַּי לִפְרֹשׂ לֶעָנִי. פִּי פָתוּחַ בְּחָכְמָה וּבְשֵׂכֶל חִכְּמַנִי. וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנִי. טָבוּחַ טִבְחִי וְעָרוּךְ שֻׁלְחָנִי. אֹרֶךְ יָמִים וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלִי וּבִימִינִי: וּבַעֲצָתִי נוֹעַץ רוֹכֵב כְּרוּבִים. מְמַדֵּי אֶרֶץ שָׂם וְדִבֵּק רְגָבִים.

שָׁמַיִם נָטָה וְשָׂם סִתְרוֹ עָבִים. שֶׁמֶשׁ הִזְרִיחַ וְצָר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים. וְהִדְשִׁיא וְהִזְרִיעַ אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים. וְהִשְׁרִיץ דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים. וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְכָל פָּרִים וְרָבִים. וַיִּיצֶר בְּכַפּוֹ רֹאשׁ לְכָל נְצִיבִים. בְּהִבָּרְאוֹ כּוֹנְנוּ תֻּפִּים וּנְקָבִים. וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חִסְּרוֹ בָּאֲהָבִים. וְכָבוֹד וְהָדָר עִטְּרוֹ בְּשִׂגּוּבִים. וְהִמְשִׁילוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים: בריאת אדם הראשון נֹעַם אֶבֶן יְקָרָה שָׁת מְסֻכָּתוֹ. בְּצַלְמוֹ רִקְּמוֹ וְהִפְאִיר תְּמוּנָתוֹ.

וּמִקָּצֶה עַד קָצֶה הֵקִים קוֹמָתוֹ. וְחָלַק לוֹ מִשֵּׂכֶל תְּבוּנָתוֹ. וּבְמִלַּת לָשׁוֹן הִפְלָא דִבְרָתוֹ. וַיִּקְרָא שֵׁמוֹת לְכָל בְּרִיָּתוֹ. וְעַל כָּל יְצוּרִים הָיְתָה אֵימָתוֹ. וּבְעֵדֶן גַּן הָיְתָה חֲנָיָתוֹ. וּלְהַמְתִּיקֵנִי בְּפִיו הָיְתָה תַּאֲוָתוֹ. עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ עַפְרוֹת אַדְמָתוֹ. חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתַי לַהֲגוֹת בְּאִמְרָתוֹ. וְנֹעַם מִשְׁפְּטֵי צִדְקִי לְהַחֲווֹתוֹ: הטעם שלא נמסרה התורה לאדם הראשון בְּשׁוּרִי מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ. לֹא שָׁמַר צִוּוּי וַיְפִירֵהוּ. בִּיקָר לֹא לָן וַיְגָרְשֵׁהוּ. וְנִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה מִקְרֵהוּ. בְּאָכְלוֹ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוָּהוּ. לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ וּלְטָעֳמֵהוּ.

וְהִרְצֵיתִי אֲמָרַי לִפְנֵי בוֹרְאֵהוחָפַצְתִּי בוֹ כִּי מְרִי הוּא. בְּמִפְקָד אֶחָד לֹא עָמַד לְקַיְּמֵהוּ. וּבִקְצוֹת תַּלְתַּלַּי אֵיךְ יַעֲמֹד הוּא. בַּחֲסַר לֵב יָמוּת בְּלִי לְהַחֲיֵהוּ. לֹא נוּכַל לְהִדָּבֵק אֲנִי וָהוּא: הטעם שלא נמסרה התורה לנח איש צדיק תמים רַבּוּ שָׁנִים וְהָלְכוּ דוֹרוֹת. אֲנִי הָיִיתִי אֲצוּרָה בִּמְרוֹמֵי דִירוֹת. בֵּין אֶרְאֶלֵּי טֹהַר אִמְרוֹתַי טְהוֹרוֹת. וְעָמַד אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹת. מְיַשֵּׁר מַעְגָּל וּמְסִלּוֹת יְשָׁרוֹת. אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בְּכוֹשָׁרוֹת. מְנַחֵם מִמַּעַשׂ וּמֵעֹצֶב מְאֵרוֹת. וּבְשֶׁטֶף זַעַם נֶחֱלַץ מִצָּרוֹת.

בְּצֵאתוֹ לָרְוָחָה מִתּוֹךְ מַסְגֵּרוֹת. הִקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה וּתְשׁוּרוֹת. מִכָּל חַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת טְהוֹרוֹת. וְרָצָה לְדַבְּקוֹ בִי אִמְרוֹתַי לְהוֹרוֹת: יוֹם נִשְׁתַּכֵּר נִפְרְדָה תַאֲוָתוֹ. מִמַּטָּעֵי כַרְמוֹ הִרְוָה שְׁתִיָּתוֹ. וְנִתְגַּל בְּאָהֳלוֹ וְגִלָּה נַבְלוּתוֹ. וּבְנוֹ נִכְנַס וְרָאָה עֶרְוָתוֹ. וַיִּיקַץ מִיֵּינוֹ וְאֵרֲרוֹ בְּקִלְלָתוֹ. עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו הֱיוֹתוֹ. בַּעֲשׂוֹתוֹ כָכָה מְאַסְתִּיו לִשְׂנֹאתוֹ. וְנַמְתִּי לְצוּרִי לֹא אֶחְפֹּץ קִרְבָתוֹ. כִּי בְשִׁכְרוּתוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ. וַיָּפֶר חֻקִּי וַיְקָרֵב מִיתָתוֹ. לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה בִשְׁתוֹתוֹ. כָּל שׁוֹגֶה בוֹ לֹא יַרְבֶּה חָכְמָתוֹ: הטעם שלא נמסרה התורה לאברהם אבינו צֶדֶק לְעֶשְׂרִים הֵעִיר מִמִּזְרָח.

בּוֹרְאוֹ הִכִּיר לְשָׁלשׁ אֵיתָן הָאֶזְרָח. וְכִתֵּת וְשִׁבֵּר אֱלִילֵי תֶרַח. וּמִבֵּין חֲשֵׁכִים אוֹרוֹ זָרַח. וּמִבֵּית מוֹלַדְתּוֹ גָּלָה וּבָרַח. וְהִצְלִיחַ בְּלֶכְתּוֹ וְכַחֲבַצֶּלֶת פָּרַח. אֵשֶׁל נָטַע וְהָעוֹבְרִים הֶאֱרַח. וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ רֵיחוֹ הֵרַח. וְתוֹעֵי דֶרֶךְ הִסְלִיל בְּאֹרַח. יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים הִבְרַח. וְשָׁמַר תּוֹרוֹת וּבְמִצְווֹת טָרַח. וְגָבַר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח: חֻבַּב וְנֶחֱשַׁק בְּשָׁמְרוֹ אֱמוּנָה. בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר נִצְרַף לְבָחֲנָה. וּמָצָא שְׂכַר בִּטְנוֹ לְמֵאָה שָׁנָה. וְהִתְחִיל בְּמִצְוָה נִתְּנָה לִשְׁמוֹנָה. וְנָם צוּר בָּא עֵת וְהִגִּיעַ עוֹנָה.

אָמוֹן שַׁעֲשׁוּעִים לְהִנָּתֵן בְּמַתָּנָה. וְגַם אֲנִי נִרְצֵיתִי בּוֹ לְהִתְחַתְּנָה. לוּלֵי נָם בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וְשָׁאַל אוֹת לְהוֹדִיעוֹ נְכוֹנָה. וְגָרַם גֵּרוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. בְּפֶרֶךְ לְעַנּוֹת עֲדַת מִי מָנָה. אָז חָדַלְתִּי בָּאָרֶץ לְשָׁכְנָה: הטעם שלא נמסרה התורה ליצחק אבינו קָם בְּנוֹ תַחְתָּיו וְהוּשַׁת לְשָׂרִים. בְּדַרְכֵי הוֹרוֹ הָלַךְ בְּמֵישָׁרִים. לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים. וּכְקָרְבַּן נִיחוֹחַ הֹעֲלָה בְּבֵרוּרִים. וְנִרְצָה כְּכָלִיל וְשַׁלְמֵי אֵמוּרִים. וְזָרַע וּמָצָא מֵאָה שְׁעָרִים. וְהִצְלִיחַ וְהִשְׂכִּיל וְהִנְעִים אֲמָרִים. וְחָפֵץ לְהַגְדִּילוֹ בְּתוֹרַת מוּסָרִים. וְגַם אֲנִי אֲהַבְתִּיו וְחִמַּדְתִּיו מִנְּעוּרִים. לוּלֵי שְׂאֵתוֹ פְּנֵי עוֹכֵר בָּעוֹכְרִים. וּבַעֲשָׁנוֹ נֶעֱשַׁן וְהִכְהָה מְאוֹרִים. בַּעֲבוּרוֹ נִמְנַעְתִּי לְהִוָּדַע בַּשְּׁעָרִים:

חֶבְיוֹן עֹז שָׁכַנְתִּי בְּמַחֲמָד. לָאָרֶץ לֹא יָרַדְתִּי לְהִתְלַמַּד. וְעָמַד אִישׁ תָּם וְתַאֲוָתִי חָמַד. יוֹשֵׁב אֹהָלִים עִתּוֹתַי לְהַתְמַד. בְּרָכָה יָרַשׁ וְלִגְבִיר הָעֳמַד. זַרְעוֹ לְהַרְבּוֹת כַּחוֹל לֹא יִמַּד. וְרוּחַ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ לְהַצְמַד. בְּתֻמּוֹ הָלַךְ וּבְכָשְׁרוֹ עָמַד. יוֹצְרוֹ אֲהֵבוֹ וּבְעֵינַי נֶחְמַד. וַיּוֹרֵנִי הִנֵּה זֶה נָעִים וְנֶחְמָד. וְנָאֶה לוֹ בְּהֶגְיוֹנָךְ לִלְמַד. יִתְמֹךְ לִבּוֹ דְּבָרַיִךְ וּבְסוֹדָךְ יָעֳמַד: הטעם שלא נמסרה התורה ליעקב אבינו זָךְ הָיָה וְנָבָר וְאִישׁ אֱמוּנָה.

וְרָאוּי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּמַתַּן צְפוּנָה. אֲבָל לֹא שָׁקַט וְלֹא הָפְנָה. בְּבֵית אָבִיו לֹא נָח מִתְּלוּנָה. אָחִיו מִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ בְשִׂטְנָה. עָמַד מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה. בְּמַקְלוֹ עָבַר וַיָּבוֹא חָרָנָה. בְּאִשָּׁה שָׁמַר עֶשְׂרִים שָׁנָה. בְּגִדּוּל בָּנִים נִטְרַח בַּאֲנִינָה. נִמְכַּר פּוֹרָת לְתַאֲלָה וְלִמְגִנָּה. וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן יָרַד גֹּשְׁנָה. לָכֵן לֹא נָפַלְתִּי בְּגוֹרָלוֹ לְמָנָה: מסירת התורה למשה רבינו קָרַב מוֹעֵד וְהִגִּיעַ זְמָן. וְשָׁר בְּעִנּוּי עַם לֹא אַלְמָן. וַיָּקֶם מוֹשִׁיעַ רוֹעֶה נֶאֱמָן.

תְּחִלַּת צֵאתוֹ מִצְרִי טָמָן. וַיַּךְ בְּמִצְרַיִם כָּל אֱלִיל וְחַמָּן. וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר שַׂר וּמִשְׁמָן. וְהִגִּיהַּ אוֹר וְהֵאִיר אַשְׁמָן. אֲסִירֵי עֳנִי לְיֶשַׁע זֻמָּן. יָם הֶעֱבִירָם וְהִסִּיעָם לִתְחוּמָן. וְהֵגִיז לָמוֹ שְׂלָיו וְהִמְטִירָם מָן. הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָן. וְאִוָּה לְהַנְחִילָם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן: וּבְיֶרַח הַשְּׁלִישִׁי לְחֹפֶשׁ לְצֵאתָם. בָּאוּ לְחוֹרֵב כָּל מִקְהֲלוֹתָם. וְנֶגֶד הָהָר הָיְתָה חֲנָיָתָם. הִסְכִּימוּ דַעְתָּם וְהִשְׁווּ עֲצָתָם.

וּמשֶׁה עָלָה וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם. וְנִצְטַוָּה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם. הַיּוֹם וּמָחָר צַוֵּה פְרִישָׁתָם. וְיוֹם אֶחָד הוֹסִיף לְטָהֳרָתָם. וְסִדֵּר עִנְיָנָם וּמִצְוַת הַגְבָּלָתָם. וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְכָרַת בְּרִיתָם. וְהֵקִים מַצֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי תָם. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם: אֲזַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ. מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ. רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְּנֵי פְאֵרוֹ. וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ. קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ וְקוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ. וְרוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ.

וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ. וְהַצּוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ. הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ. חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ. קוֹל יְדֹוָד יָחִיל מִדְבָּרוֹ. וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ: מִתְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי. הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעָה עִתִּי. לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי. יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי. יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹךְ נְתִיבָתִי. עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי. יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי. עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי. תִּקּוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרַב פְּעֻלָּתִי. כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי.

וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי: צִיר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים. כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים. חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים. וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים. אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים. וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים. וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים. טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים. וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים. וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים. יְדֹוָד עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים: וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם. בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם. וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם. וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם: