כיצד לכפר על חילול שבת?

שלום וברכה

כלל גדול אמרו חכמים, עיקר התשובה היא החרטה והוידוי ועזיבת החטא, ואז הוא מיד בעל תשובה גמור, אך הסיגופים להצילו מעונש על מה שעבר אין בזה קביעות ברורות ונידון בכל אדם לפי מה שהוא, בוודאי שהכפרה לגבי אדם שלא התחנך בחינוך דתי וחילל את השבת קלה בהרבה מזה שהתחנך בחינוך דתי ומכל מקום לא עצר בנפשו וחילל את השבת שאז צריך כפרה יתירה, ולפי שאני מבין ממכתבים קודמים את בערך בקטע זה.

בשולחן ערוך (הל` שבת סימן שלד סעיף כו) כתוב כך: "אסור לחלל שבת כדי להציל ממון, ואם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי, ולא ישתה יין ולא יאכל בשר בלילה שלאחרי התענית, ויתן במקום קורבן חטאת צדקה כפי שווי של כבש הנמכר בשוק, ואם ירצה לפדות התענית, יתן בעד כל יום שנים עשר פשיטים לצדקה". חכמינו מהדורות האחרונים קבעו שבדורות חלשים כמו שלנו אין לעשות את סדר התעניות בכלל, ומי מדבר על נשים הצריכות להיות בריאות וחזקות לגדל את הדור הבא של עם ישראל, ברור שאין להן להתענות בכדי לכפר על חטאים, ולכן דעתם ברור שצריך לסדר הכל עם נתינת צדקה [ראי ספר התניא באריכות], ויש בכך משום כפרה שלימה ומלאה להציל מהעונשים על החטאים, גם צער ההריון והלידה שעוברות הנשים במהלך החיים יש בכך משום לכפר על חטאים אחרי שעשית את העיקרים הנ"ל של חרטה וידוי וקבלה חזקה על העתיד.

גם בנוגע לשיעור הצדקה אין זה נתון קבוע, ומשתנה הרבה מאיש לאיש כפי הערך, כמו כן אשה נשואה המתפרנסת מבעלה אי אפשר לה להפריש צדקה על דעת עצמה, ובעיקרון אפשר לפדות תענית בשיעור של כעשרים שקל בערך שזה שיעור מה שעולה אוכל של יום אחד. ואחרי כל הנ"ל אני אומר תסתכלי על העתיד ולא כל כך על מה שנכשלת בעבר, היי חזקה ואמיצה, ובעזרת ה` תמצאי את הדרך הנכונה לעשות משהו כסיגוף לכפר על החטא הרובץ על מצפונך, אם על ידי צדקה, או על ידי הסיגוף של מניעת מעדנים ומותרות, ובספרי המוסר כתוב שאדם שהוא באמצע אכילה בתיאבון ועוצר את עצמו לפני הסוף על אף שהתיאבון גובר עליו שקול סיגוף זה ככמה תעניות. שמך `הדר`, אם זה לא שם וירטואלי, הרי שיש בשם הזה משמעות של תשובה, התרגום הארמי של המילה `תשובה` היא `הדר`. ושוב, חזקי ואמצי, ואל יפול לבך, - מנשה ישראל