האם מותר לעיין במסמכים של השני?

שלום וברכה

בין תקנות רבינו גרשום מאור הגולה שגזר עליהן בחרם, הוזכרה אף תקנה שלא לראות בכתב ששולח אדם לחבירו, בלא ידיעתו [תשובות מהר"ם ב"ב פראג סי` תתרכב סוד"ה חרם; כלבו סי` קטז. ועי` שו"ת מהר"ם מינץ סי` קב ובאר הגולה יו"ד סוס"י שלד] ובלא רשותו [כלבו שם; באר הגולה שם].

וכן כתבו הפוסקים שנהגו לכתוב על האיגרות ששולח אדם לחבירו, שיש בזה חרם דרבינו גרשום מאור הגולה [שלטי הגבורים שבועות סוף פ"ה; כנסת הגדולה יו"ד שלד הגהות הטור ס"ק ה; הלכות קטנות ח"א סי` נט וקעג ורעו; תורת חיים למהרח"ש ח"ג סי` מז; שו"ת חקקי לב חיו"ד סי` מט ועוד] ויש שנהגו לכתוב: ופגי"ן (ופורץ גדר ישכנו נחש) דרבינו גרשום [כנה"ג שם; הלכות קטנות שם. ועי` תורת חיים שם שהיו כותבים; ולזר נח"ש (נידוי חרם שמתא) דרגמ"ה.].

ומכל מקום אף אם לא כתב כן, יש חרם דרבינו גרשום שלא לפתוח אגרת חבירו [שו"ת חקקי לב שם שכן נראה מלשון הכל בו ובאוצר הגאונים שם והכנסת הגדולה שם], ובפתיחה לבד עבר על החרם [שו"ת בית דוד (שאלוניקי תצ"ד) חלק יו"ד סי` קנח]. ויש מן האחרונים שהוסיפו טעם לאיסור זה לפי שמן הסתם הפותח את האיגרת עושה כן לשם התועלת המגיעה לו מכך, ונמצא משתמש בשל חבירו, והרי הוא כשואל-שלא-מדעת שדינו כגזלן [תורת חיים שם], ואסור אפילו לדבר מצוה [תורת חיים שם], ועוד שברוב פעמים גורם על ידי כך היזק לחבירו שמגלה סודותיו [תורת חיים שם], וכן אם השליח שנשתלחה האיגרת על ידו פתחה וקראה, הרי זה כשולח יד בפקדון, שהוא כגזלן [שו"ת חקקי לב חלק יו"ד סי` מט לד` המהרח"ש בתורת חיים שם].

ויש שכתב שאסור משום לא תלך רכיל בעמיך [ויקרא יט טז], שיש איסור לבקש ולחפש מסתוריו של חבירו [הלכות קטנות ח"א סי` רעו], או משום שנאמר: ואהבת לרעך כמוך [ויקרא יט יח], שמה ששנוי עליך אל תעשה לחבירך [שבת לא א], או משום שהרי זו בכלל גניבת-דעת [חקקי לב שם]. הפותח אגרת חבירו שלא ברשותו, כתבו אחרונים שאף על פי שאין לחייבו משום גרמא בנזקין מכל מקום כיון שרבו המתפרצים לפתוח בסתר כתבם של אחרים, ראוי לבית דין לגדור גדר ולייסר מי שעושה כן, כנראה בעיניהם [שו"ת תורת חיים שם; שו"ת בית דוד חלק יו"ד סי` קנח], ואף אם לא ידע שיש בזה חרם דרבינו גרשום, צריך כפרה [שו"ת בית דוד שם; ברכי יוסף יו"ד סי` שלד ס"ק כב]. מלוקט מהא"ת.

בהצלחה - מנשה ישראל