חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, מה הפירוש?

כנראה שכוונתך יותר לפסוק במשלי פרק יד פסוק א חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ: וביאר הרלב"ג: כל אחת מהנשים החכמות בנתה ביתה בחכמתה, כי היא מעמדת את הבית ושומרת הקנינים אשר בו, והאשה האיוולת תהרוס ביתה בידה מצד העדר השגחתה מהבית, וזה הערה גם כן לאשה חכמה המשרתת השכל בחכמה במוחשה לבנות ביתו בעיוניות כי היא עוזרת מאד לבניין הבית,

ואולם האשה האולת לא תתעורר אליו בזה אבל הורסת בידה הבית שהיה ראוי שיבנהו השכל: או כפירושו המורחב של המלבי"ם: החכם יצייר את החכמה והכסילות כשתי נשים, ידמה את החכמה כאשה, כי הנפש המקבלת את החכמה היא מקבלת אותה מן השכל העליון המשפיע, והנפשות הלומדות ומשכילות הם הנשים הטובות נשי חיל השומעות לבעליהם העליון, והוא שופע עליהן מרוחו להשכילם באמתתו, והנשים הכסילות והאולת הם הזונות מתחת בעליהם ללכת חשך ולא אור אל דרכים מעוקשים דרכי מות,

והנה חלקי החכמה הם רבים מאד ואין להם קץ, והחכמה בכללה המקבצת כל פרטי החכמות נדמה במשל כבית הנבנה מעצים רבים ואבנים וחול וסיד וקירות, ובהצטרפם יבנה בית מקדש מלך, ומצייר כי חכמות נשים בנתה ביתה - החכמה בכללה שבנתה הבית הנשגב, הצטרפו אל הבנין הזה כל נשים החכמות, כל הנפשות המשכילות ביראת ה` הנביאים והחכמים המשכילים שכל טוב ויבנו את הבית, ואולת בידיה תהרסנו -

אבל האולת שהיא המטילה ספיקות על כל חקי החכמה, האשה הזאת אינה בונה רק מהרסת ומחרבת, שכל כח האולת הוא רק להרס את חקי החכמה אשר בחכמה תבנה בית והיא עוסקת להרוס ולא לבנות להחריב ולא להקים: ובמדרשים דרשו את סוף הכתוב על אשתו של קורח שהביאה את בעלה לעברי פי פחת על ידי עצותיה האוויליות, ואת תחילת הכתוב דרשו על אשתו של און בן פלת שהצילה את בעלה מלהשתתף בעדת קורח על ידי חכמתה.

חנוכה שמח – מנשה ישראל