האם מותר לקבל איברים מתורמים?

שלום

אני מעתיק קטע מתשובתו של הגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל רב בית החולים שערי צדק מה שכתב בכעין זה בספרו שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן פד: "...קיימת איפוא לפנינו רק הבעיה בחלקה השני [אחרי שאסר מכל וכל לקיחת אבר ממת יהודי], והיינו, כשמובא כבר לפני הרופא המטפל עין - המת מבנק העיניים לפי הזמנה, אם מותר לו לטפל בהשתלת הקרנית בגוף - החי הזקוק לכך להבראת עיניו או עינו. ובזה נראה להלכה, דאם אינו יודע אם זה ממת ישראל או ממת עכו"ם, אזי יש מקום להתיר לו את ההשתלה מחמת ספק כי אזי יש לצרף בזה עוד ספק דאולי בכל זאת העור וגם הקרנית שאין כלי דם בה, אינו אסור אלא מדרבנן, ויוצא לנו ספק ספיקא להתיר.

ואפילו כשידוע שזה משל מת ישראל יש ג"כ מקום לצדד בהיכא שיש בלעדי זאת פעולת סכנה לעין החולה [ומתוך הנחה שבודאי באה על כך הסכמת המת בחיים חיותו, ובצירוף בכה"ג של בדיעבד, מה שישנם מתירים כשיש הסכמת המת לכך] ולא מיבעיא כשיש סכנת עורון לשתי העינים שאזי יש מקום להתיר זה מכח גדר של פקו"נ, וכדמצינו כיוצא בזה להגאון הגרש"ק ז"ל בחכמת שלמה באו"ח סי` שכ"ח סעיף מ"ו שצידד להתיר בסכנת עורון אפילו לחלל שבת עבור זה בהיות דאחרת יהי` סומא לגמרי ויפטור מכל המצוות ויתבטל מתלמוד תורה וכו` כדיעו"ש,

אלא אפילו היכא שהסכנה היא על עורון של עין אחת בלבד ג"כ יש מקום להתיר, וכדמצינו להש"ך ביו"ד סי` קנ"ז סק"ג, והפרי מגדים באו"ח סי` שכ"ח במ"ז סק"ז, דקסברי רבנן דבסכנת אבר מותר שפיר לעבור על לא תעשה של תורה כדי להציל את האבר, ושרק בשבת החמורה אין מחללין באיסור דאורייתא משום סכנת אבר כדיעו"ש [וזה דלא כדברי החכמת שלמה שם שמשוה בזה שאר איסורים ללחלל שבת ע"ש]. וכשאין כל סכנת עורון אין להתיר את ההשתלה בהיכא שברור שהוא ממת ישראל וכנ"ל באות א` בשם שו"ת אבן שוהם",. עד כאן.

בברכת רפואה שלימה לכל חולי ישראל - מנשה ישראל