מדוע הזכירה התורה את מנין שנותיו של חנוך?

שלום

אני יכול רק להעתיק לך את דברי מרן האריז"ל ככתבם וכלשונם בספר הליקוטים (פרשת בראשית - פרק ג): "ויחי חנוך חמש וששים שנה וכו` ויתהלך חנוך את האלהים וכו`: דע כי אדם הראשון היה לו זיהרא עילאה, בסוד כתנות אור, כנזכר בזוהר פ` בראשית בפ` (בראשית ג ז) ותפקחנה עיני שניהם, וכיון שחטא נסתלקה ממנו, והיתה יושבת בין החומות של גן עדן שלש מאות שנה, עד שבא חנוך באותם השלש מאות שנה, הנזכרים בפסוק ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות, ובאותם שלש מאות שנה בירר שם אלהים שעולה מספרו ש`, כזה, אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, שעולה בגי` ש`. וכיון שנתברר ונזדכך שם אלהים על ידו באותם השלש מאות שנה, אז מצאה הזיהרא של אדה"ר מקום לנוח בו.

לפי שידוע הוא, שכיון שחטא אדה"ר היה שפגם במדת מלכות, הנקרא אלהים, וחנוך בא ותיקן מה שעיוות אדה"ר ולזה לקח הזיהרא". "וכשנלקח היה שס"ה שנה, הם כנגד שס"ה מות השנה, שהם כנגד ימות החמה שהם שס"ה, והם דינים, ובא ותיקן אותם, ואח"כ נלקח. ...א"כ נמצא, שחנוך תיקן בשס"ה שנים שהיה בעוה"ז שס"ה ימות החמה שהם דינים...", ראה שם מה שהאריך. בהצלחה – מנשה ישראל