סתירה בין התורה למדע

שלום וברכה

לגבי הסתירה לכאו´ על מערכת הלב, ככל הנראה את מתכוונת לזה:

ותראי שם מה שכתבתי בעניין

ובכן, ענין זה אם השמש מסובבת את כדור הארץ או להיפך אינו עניין הלכתי כלל, כי החשבונות בראיית הירח אינו משתנה בין אם נאמר כך או כך, וכל חשבונות האסטרונמיה, יוצאות זהות בין אם נקבע את כדור הארץ כמרכז, ובין אם נקבע את השמש כמרכז, והכל הוא עניין יחסי, שאינו משנה כלל לגבי המציאות הנראית בכדור הארץ.

נכון שחז"ל סידרו את החשבונות לקביעת ראש חודש ועוד, בהנחה, שכדור הארץ ניצבת במרכז, והשמש מסובבת אותה, אולם אפשר גם לסדר אותם חשבונות על המדע החדש הקובע את השמש במרכז, ואין הבדל הלכתי, כך שחז"ל שסדרו את החשבונות סידרו אותם לפי מה שהיה מקובל בימיהם, וכל עוד אין לכך שינוי הלכתי לפי המידע שיתגלה בעתיד אין בכך שום בעייה.

הרי חז"ל לא קבעו כמטרה שהשמש עומדת במרכז, שנמצאו דברי חז"ל לפי המדע כיום בטלים, הם רק השתמשו בלשון הזה כדי להגיע למטרות ההלכתיות שלהם, והדרכים איך להגיע לתוצאה יכולה להשתנות במשך הזמן ואין בכך בעיה, אילו היו חז"ל קובעים כדבר כשלעצמו שקבלה בידינו כי כדור הארץ עומדת במרכז, היה בכך התחלה של קושיא לפי המדע המודרני, אבל כל עוד שנתון זה לא בא כקביעה וכמטרה, אלא כסיבה לתוצאה מבוקשת, יתכן שהסיבה לתוצאה ישתנה כשהתוצאה תישאר זהה.

הארכתי קצת בהסברת העניין כי רבים שגו בזה. שמעתי מכבוד הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א מבני ברק, שאין בכך שום כפירה או בעיה לומר כיום כי השמש עומדת במרכז, וזאת מהטעם הנ"ל שמעולם לא קבעו חז"ל אחרת, אלא רק השתמשו בנותון זה כפי מה שהיה ידוע בימיהם כדי לסדר חשבונות ראיית הירח.

כל זה נכתב בהנחה שאכן צודק המדע המודרני שהשמש עומד במרכז וכדור הארץ סובבת אותה, אחת לשנה, וקביעה נוספת שחכמי ישראל היו עושים את החשבונות בהנחה שגכדור הארץ עומדת באמצע, אולם הרשי לי להטיל ספק בשני הדברים.

א. המדע שהשמש עומד במרכז היא קביעה בת מאה וחמש שנים, לפני כן היו מחלוקות ועוד בזמן בית שני היו ויכוחים בעניין זה בין חכמי יוון, לידיעתך, הרבה מדענים סבורים שכיום עם קבלת חוקי איינשטיין הוברר שמנקודת מבט המדע אי אפשר להוכיח בשום אופן, ביחס שבין הכוכבים והארץ, מי העומד ומי המסובב.

 ב. הקביעה שחכמי ישראל הם שהעמידו את כדור הארץ במרכז בסרי חשבונותיהם, אינו ברור כלל, שהרי כך כתב הרמב"ם ביד החזקה (קידוש החודש פרק יז הלכה כד): "טעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים, אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע".

ומשכך, הרי ייתכן שחכמי ישראל בזמן הקדום כשבני יששכר קבעו חדשים היו באמת מחשבים את החשבון בהנחה שהשמש עומד במרכז, ורק בזמן המאוחר כשאבדו הספרים האלה התחילו לחשב את חשבונות הראייה לפי מה שהיה ידוע אז מחכמי יוון. אולם נחזור למה שהתחלנו שאין בכך שום הבדל לעניין התוצאה הסופית של ראיית הירח שאותה קבלנו איש מפי איש עד משה רבינו.

 ולענין הרבייה: ובכן, חכמי הטבע קבעו בראייות כי אין בריאה בעולם הנוצרת שלא באמצעות פריה ורביה מזכר ונקבה, על ידי הריון או ביצים. ולפיכך תמהו כמה מחכמי ישראל האחרונים שמאחר והמדע קבע אחרי שהייתה מחלוקת בין חכמי צרפת לחכמי אשכנז, והוכרחו האשכנזים להודות לצרפתים שאין ולא תהיה תולדה ללא זרע או ביצים הרי שיקשה על כמה הלכות שנקבעו על סמך הנחה שיש בריאות בעולם הנוצרים מזיעה ולכלוך, וכמו שמבואר באריכות בספר פחד יצחק ערך צידה באריכות, [ואין צורך להזדקק לאתרי האפיקורסות שציינת אליו בשאילתך, לא הצגתי את הקישור שציינת, כדי לא לתת יד לעוברי עבירה].

ואעתיק לך עניין תמוה המובא במשנה חולין (פרק ט משנה ו) "עכבר שחציו בשר וחציו אדמה", שהנוגע בבשר טמא, והנוגע באדמה טהור, וכתבו המפרשים: "יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מן האדמה, כאשפה המשרצת תולעים. ואם עדיין לא נשלמה בריאת העכבר אלא מצדו אחד הימני או השמאלי. הנוגע בבשר, טמא. באדמה שכנגדו, טהור".

 ועל כך כתב הרמב"ם (פירוש המשנה שם): "התהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא סיפור מפורסם מאוד, ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל".

 וידוע כי הרמב"ם מלבד שהיה מחכמי ישראל הענקים היה מלומד, רופא, חכם בכל חכמות הטבע ברמות עולמיות, ולא היה "קונה סיפורים" ואגדות, והוא מעיד כי "אין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו", את העכבר הזה הנוצר מעפר, והאמין בכך אף שכדבריו: "מציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל". ואין בכך שום צל של ספק שאכן הברייה הזאת הייתה קיימת, וחז"ל דיברו עליה וקיבלו עליה כמה הלכות, אולם במשך הזמן הוכחד המין הזה מהעולם וכמו שקרה להרבה מינים בעולם. ואף שיש בכך משום סתירה להנחה המדעית הקיימת כיום שאין ברייה בעולם ללא זרע או ביצים, אנו מאמינים לחז"ל ולרמב"ם שאכן בריאה זאת קיימת או הייתה קיימת בעבר, ולעניין הבריות הללו נאמרו כל ההלכות המתירות את הריגתן בשבת, [וכמו שקרה להרבה הנחות מדעיות שקרסו במשך הזמן, זה בונה וזה סותר].

 וגם על הכינים שציינת, ראה את דבריו המאלפים של הגאון בעל ספר הברית שכתב כך בספרו (חלק א מאמר י"ד איכות החי - פרק ח):

א. במין הרמשים קטני הכמות, אמרו חכמי אומות העולם שאף הם מתהוים ונולדים מזרע אשר יזרעו אבותם ממינם כאשר הוא ככה בגדולי הברואים, ולא ימצא שום רמש ובעל חי בעולם אפילו בקטני הכמות עד מאד אשר יתהוה מן האשפתות או מן עפר הארץ או ממקום נסרח או ממאכל נבאש וכדומה, רק יתהוו מן הביצים אשר יטילו אמותם בתוך האויר ויפלו על הדברים הנזכרים וחום השמש יוציא מהם תולעים:

ב. ובעל ראשית למודים מחזיק בדעת זה ומתאמץ ליתן טעם לדבר, כי זה לשונו (בשער ששי בו), לא ימצא שום רמש או אחד מבעלי חיים אשר יתהוה מבלויי סחבות או ממאכל נבאש או משאר דבר מאוס כאשר יאמינו המונים, כי אז היה צריך להבראות בריאה חדשה וזה הוא נגד חק הטבע, והוא שקר מפורסם, כי בששת ימי הבריאה עשה ה` את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם כל מיני הברואים אשר היו ואשר המה עתידים להיות, ומספר המינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא יוסיפו ולא יגרעו ואין בריה חדשה יהיה אשר כבר לא היה. אולם האמת הוא כי כל מיני רמשים כאלה אשר לא נראה לנו ענין היותם יתהוו מהביצים אשר הניחו אמותם בתוך האויר ומשמה יפול על הדברים כאלה, והחום יוציא מהם רמה ותולעה למיניהם עכ"ל:

ג. ולא כן הוא דעת חכמי ישראל בדבר זה, אבל הם ז"ל אמרו שיש בריות קטנות עם גדולות שמתהוים בלתי זרע אבותם או ביצת אמותם ממינם, ומאשפתות מתהווים תולעים ובריות קטנות, וראייתו של בעל ראשית למודים שאמרו כי אז היה צריך להבראות בריאה חדשה והוא שקר מפורסם ומספרהמינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא יוסיפו ולא יגרעו, אין בו ממש, כי מיום ברא אלהים שמים וארץ וכל מיני הברואים ואש ומים ואויר שם בטבע הארץ שיתהוה תמיד ממנה מין ידוע ממיני העכברים, כשיהיה עפר הארץ באופן וערך זה, ושם בטבע האויר שיתהוו ממנה ברואים דקים מאד כשיהיה האויר באופן וערך זה, וכן שם בטבע המים שישרצו המים שרץ חיה זו כשיהיה המים באופן זה, וישרצו בעל חי זו כשיהיה המים באופן זה, לכן לא ישרצו המים בנהרות מה שישרצו באגמים וכדומה לזה בימים ושאר מקוה מים, כי כל היסודות ישרצו נפש חיה, כאשר זכר רבי עקיבא בפרק הנזכר, ובזה מספר המינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא נוספים ולא נגרעים, ותמהני עליו איך כתב והוא שקר מפורסם על דבר שהרמב"ם ז"ל מחליטו לאמת מפורסם, כי הרמב"ם ז"ל כתב בפירושו למשנה בזה הלשון הוא ענין מפורסם מאד לרוב המגידים לי שראו זה עכ"ל:

ד. ולשון חכמים תטיב דעת ענין זה מכל אשר יגידו מחקרי הגוים כי דבר ה` בפיהם אמת נכון הדבר, ואם יאמר לך אדם שאם נכסה חתיכות בשר בצלוחית היטב באופן שלא יוכל לנפול שם ביצים מן המעופפים הקטנים יתהוה ממנה אפר ועפר ולא ירום תולעים, אף אתה אמור לו שאם נכסה איזה משקה בצלוחית היטב בעוד שהמשקה טוב ויפה תראה בעת שיתהוה ממנה חומץ חזק שיהיה מלא שרץ נפש חיה תולעים דקים במאד אעפ"י שלא נפלו לשם ביצים מן המעופפים הקטנים ובתחלה כשהיה המשקה טוב וניתן צמיד פתיל עליו לא היה בתוכו שום שרץ נפש חיה ועינינו הרואות כי נתהוה בתוכו שרצים הרבה תוך ימי הסגר הכלי ואיה איפה אביו ואמו של כל שרץ, האמנם כי גלה כנף אביו או אמו ממינו אשר יעופו בחוץ את המכסה של הכלי להטיל בתוכו את הביצים, וכאשר קרה בנפש אשר שרצו המים והמשקים בלי משפחתם לבית אבותם יקרה כה בשרץ השורץ על הארץ ביבשת בהרבה דברים ומקומות המסוגלים בטבעם, לזאת ושרצו בארץ ופרו בה גם כן בלי משפחת מטה אביהם ובלי ביצת אמותם ממינם, לכן אין ראיה מבשר בצלוחית כי אפשר מה שלא ירום תולעים הוא בעבור איזה סיבה אחרת הנעלם מאתנו אשר בסיבה ההיא אינה מסוגלת להוציא תולעים ואין זה הוכחה לכל משפחות התולעי:

 ה. עוד מצאתי כתוב בראשית למודים הנזכר (בשער הששי) וז"ל הרמשים אשר איןערוכה (בפרק שמונה שרצים) כי ז"ל שם כנה אינה פרה ורבה והאמר מר יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים מינא הוא דאיקרי ביצי כנים, על כן אף בדרך הטבע רחוק הוא מכליותי מי שיוכל להכחיש התהוות הכנים מזעת האדם שהרי אם נקה ינקה אדם את כל גופו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר ואחרי כן כתונת בד ילבש חדש ולבש בגדים אחרים כלם חדשים ותהי הכנה באדם ההוא בו ביום, ואין אפשרות לשום בריה לכנוס שמה בין חלוקו לבשרו להטיל שם ביצים, והאיש אשר הוא טהור ובגדיו חדשים מאין היו כנים על בשרו אם אינם מתהוים מזעת האדם עצמו וזה מפורסם לכל שכן הוא, וכן כתבו התוספות (בפרק קמא דשבת) וז"ל כנה החורשת אינה פרה ורבה אלא באה מזעת אדם עד כאן לשונו: וגם אמנה שמלבד מה שמתהוים מן האשפתות ומאכלים מעופשים וסרוחים בעצמן מינים ממיני קטני ברואים מתהוים מיני בריות קטנים על האשפתות או מאכל נבאש גם כן מביצים אשר יפלו שמה מבריות דקות מעופפות כי יש מינים בבריות הדקות אשר טבעם להטיל ביציהם דוקא באויר המעופש כגון באויר האשפתות או האויר אשר סביב מאכל מוסרח וכדומה ואם היו מטילים ביציהם במקום בלתי מעופש ומוסרח לא יתהוה מהם שרץ נפש חיה כלל ונמצא זה וזה גורם, כמו ביצי הדגים אם יפלו במים יתהוה מהם דגים ואם יפלו ביבשה לא יתהוה מהם דגים כי זה וזה גורם". עד כאן לשונו.

ובכן יהיה עניין זה כהוכחה וכתשובה על כל ההפרכות שמתיימרים אתרי האפיקורסות לטפול על דעת חז"ל, יבטלו הם ואלף כיוצא בהם ודבר אחד מדברי חז"ל לא תיפול ארצה.

השאלות האחרונות הם אכן דברים על טבעיים לחלוטין, אך יש לציין שהם קרו לאנשים שסילקו מעצמם בחייהם כל זיקה לגשמיות, על רבינו יהודה הנשיא מבואר כי לא נהנה כל ימי חייו אפי` באצבע קטנה, וקדושתו הפליגה עד שהעיד על עצמו שלא הסתכל מימיו באיבר הברית שלו, ואף לא הכניס ידיו למטה מהטבור ללא צורך, לא פלא שזכה לחזור לביתו באופן ניסי לחלוטין לקדש בליל שבת. משה רבינו עלה לשמים, ואין בכך כל ספק, גם אליהו עלה בסערה השמימה לעיני בני אדם, וברור שדבר שנכתב שחור על גבי לבן בתורה הקדושה עצמה אין בכך כל ספק, כמו שאין ספק במעמד קריעת ים סוף וההתגלות הניסית על הר סיני לעיני מליונים שאף שהם דברים על טבעיים לחלוטין הם אכן קרו.

שינתו של חוני המעגל במשך שבעים שנה, ביארו חכמי הקבלה שהיה זה כעונש, כי חוני המעגל היה גלגולו של השופט גדעון שהאפוד שעשה גרם להידרדרות בעבודה זרה, כמסופר בספר שופטים, ולכן הוצרך לזיכוך על ידי שינה של שבעים שנה.

בהצלחה - מנשה ישראל