חשמל ביום טוב

שלום וברכה

לפלא לי עליך, כבן תורה שדש בנושא זמן רב לפי דבריך, שלא הגעת לדבריהם המאירים של רבותינו שביארו הטעם לאסור הדלקת החשמל ביום טוב בטוב טעם ודעת. זה לא סוד שכל הרבנים שהיו בקיאים בחשמל, וידעו איך זה פועל, אסרו את הדבר פה אחד, ורק כמה רבנים שלא ידעו בדיוק איך החשמל פועל הם כתבו איזה צד להתיר, אולם דבריהם נדחו מכל וכל, והסכימו חכמי ישראל כולם לאסור הדלקת חשמל ביום טוב כמו בשבת, ועשית ככל אשר יורוך.

אלה שחשבו להתיר, היה מכיון שהם חשבו כי מעגל וזרם חשמלי הוא כבר בגדר אש, ולכן כשמרימים את המתג רק מוציאים אש מאש קיימת, אולם אין הדבר כך, שרם חשמלי אינו אש, ורק הרמת המתג וחיבור הנורה לזרם נקודה זאת מולידה את האש שלפנינו בפעם הראשונה.

וכך כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל [שהיה המומחה הגדול לעניני החשמל] בספרו שו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן ט): "גם ביו"ט אסור להדליק חשמל, משום איסור המצאת אש ביו"ט, אשר לדעת הט"ז בסי` תק"ב איסורו מן התורה ולא רק מדרבנן, אף שהגאון בעל ערוך השלחן זצ"ל מצדד בירחון "בית ועד לחכמים" להתיר הדלקת חשמל ביו"ט, היינו מפני שלא ידע שזרם איננו כלל אש והלוחץ על הכפתור כדי להדליק הוא ממש מוליד אש שלא היה כלל מקודם, וכמו שהוא מעיד שם על עצמו שאיננו יודע היטב אופן הדלקת חשמל, ובאמת השיבו לו יודעי דבר והשיגו עליו באותו הירחון, וכמוהו היו עוד גדולי תורה שלצערנו טעו בזה, וגם יש אשר שגו לחשוב שכל סגירת מעגל של חשמל בשבת יש בו משום מבעיר אע"ג שאינו מדליק כלל שום אש, בחשבם את עצם הזרם לאש".

וכך כתב גם מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ב - או"ח סימן יז): "מה שחושב שאש החשמלי הוא עצור ואצור בחוטי החשמל, זה אינו, שאין כאן אלא זרם בלבד, ורק אחר הנעת הכפתור נפגשים ב` חוטי החשמל ויהי אור, וכבר כתבנו שהסכמת גדולי אחרוני זמנינו לאסור הדלקת נר חשמלי ביום טוב משום מוליד אור, שהזרם שיש בחוטי המתכת לא נחשב לאש, שאין כאן אלא זרם בעלמא, ורק הוא המדליק ומוציא תעלומה לאורה, ע"י הנעת הכפתור.

ושם בסימן כו מונה מרן שליט"א את עשרות הפוסקים שביארו את היסוד לאסור הדלקת החשמל ביום טוב, גם מן התורה, ראה שם את כל העניין ערוך בטוב טעם ודעת. ובשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן לב) סיכם את העניין כך: שאלה: האם מותר להדליק מנורת חשמל ביום טוב, והאם מותר לכבות ביום טוב מנורת חשמל הדולקת מערב יום טוב תשובה: במשנה במסכת ביצה (דף לג ע"א) שנינו: אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים ולא מן הרעפים.

ואמרו בגמרא, מאי טעמא, משום דמוליד ביום טוב. ופירש רש"י בביצה (כ"ג ע"א), שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה ואסור מדרבנן. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ד` מהל` יום טוב הלכה א`): אין מוציאין אש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המתכות, כגון שמחככים אותם זו בזו או שמכים אותם זו בזו עד שתצא מהן אש, וכן זכוכית מלאה מים שמניחים אותה כנגד עין השמש עד שיחזור נגהה לפשתן וידלק, כל זה וכיוצא בו אסור ביום טוב, שלא הותר ביום טוב אלא להבעיר מאש מצויה, אבל להמציא אש אסור, שהרי אפשר להמציא אותה מבערב. ולפי זה נראה שיש לאסור הדלקת מנורת חשמל, שהרי על ידי הנעת או לחיצת הכפתור נפגשים שני החוטים של החשמל, החיובי והשלילי, ובכך הוא מוליד אש ביום טוב.

וכן פסקו באמת הגאון הראגטשובי בשו"ת צפנת פענח (סי` קע"ג). והגאון מברודי בשו"ת מחזה אברהם (סי` מ"ב). וכן העלה הגאון ר` יהודה ליב צירלסון בשו"ת לב יהודה (סימן י"ז). לפיכך, נכון מאוד להסביר בלשון רכה, שלפי דעת רוב רבותינו האחרונים יש להחמיר שלא להדליק חשמל ביום טוב, ואחרי רבים להטות. ונודע מה שכתב הר"ן בכיוצא בזה בשו"ת הריב"ש (סי` ש"צ): שהרי אפילו בעסקי העולם הזה כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוחה, והמשומרת מכל נזק ומכשול, ואפילו באפשר רחוק, כל שכן שיש לנו לעשות כן בדברי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם. והוא הדין לנידון שלנו, שחביבים דברי סופרים מיינה של תורה (עירובין כ"א ע"ב) ודברי חכמים בנחת נשמעים, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. גמר חתימה טובה - מנשה ישראל