האם מותר לשרוף גופה ע"פ ההלכה?

שלום

לא בדקתי בקישור, מה שכתבו שם נערים קטנים המחבלים בכרם בית ישראל, אולם ידוע לי מה שכתב גדול הדור הקודם רב העיר וילנא (שו"ת אחיעזר חלק ג סימן עב) בעניין הזה: וזה לשונו: על דבר שאלתו אם מותר לשרוף מתים, יעויין בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי` קנ"ה) שהאריך בזה לאסור, משום שכל הנקברים לא ישרפו כמבואר בשלהי מסכת תמורה, והעיקר, שמצוות קבורה שהתעסקו בזה אבות העולם ומי שקובר את מתו מאמין בתחיית המתים והשורף הרי הוא ככופר בתחיית המתים, יעויין שם.

ולדעתי הדבר פשוט שאסור לשרוף את המת, שמבטל ע"י זה מצוות קבורה, שהיא חיוב מן התורה כמו שכתב הרמב"ם (פט"ו מהל` סנהדרין, ובפי"ב מהל` אבל הל` א`) ופסק שאם צווה שלא יקבר אין שומעים לו, שבוודאי אינו מקיים בשריפה מצות קבורה… ובוודאי שאסור לשרוף את המת מדין תורה, למאי שקיימא לן שיש מצות קבורה מן התורה, ועובר גם בלאו דלא תלין בשאר מתים.

ואין לקבור בבית הקברות של יהודים את השורפים לכתחילה, משום שראוי לגדור גדר ולמחות ביד אלה המתנהגים בשריפת מתים למונעם מזה, ולבלי לקוברם בבית הקברות של ישראל, שלא יתפשט הדבר אצל אחינו בית ישראל, שזהו באמת עקירה במצות קבורה וביסודות המקובלים אצלנו, ובמדינתנו עוד לא פשתה הנגע הזה, והעירוני שכבר יצאה לאור בשנת תרס"ח מחברת חיי עולם מהרב של אלטונא קובץ תשובות מגדולי הדור בכל תפוצות ישראל, האוסרים לקבור את האפר בבית הקברות של ישראל. וכן האריכו הרבה מפוסקי הדורות וכולם דעתם לשלול את אפשרות השריפה מכל וכל.

בהצלחה – מנשה ישראל נ"ב. עתה ראיתי דברים ראויים בזה מהרב יוסף אלנקווה שליט"א שמתייחס לקישור שציינת, וזה לשונו: כמה זר ואכזר וכמה דואב הלב לשמוע רעיונות כפירה נוראיים ומזעזעים עלי שלכת התרועעי . שומו שמים על זאת ! אוי לנו שיש מי שמטיף ומפיץ דברי רשעות כאלה ואיך לא תרעד הארץ לשמע השמועות הלא טובות הללו המעודדות שריפת אדם הנברא בצלם א-לקים.

המעלה המיוחדת והפלאית הזאת בעשות ה` אלקים את האדם `בצלם דמות תבניתו ` , שכמובן דמות רוחנית מדותית היא , קיימת באדם בחייו אף במותו. והדבר מפורש בתורה הקדושה שאמרה : " לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱ` תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה ". הנה זה איש אשר היה בו חטא מוות והומת ואף על פי כן גם אחר שיצאה נשמתו מחוייבים אנו שלא להביא לזלזול וראה שם ברש`י את המשל המבהיל בענין זה .

ועתה קמים תרבות אנשים חטאים בשם הקידמה והתרבות הכלל עולמית ובאלף ואחד טעמי היתר מלבישים את הנוהג הבזוי הזה ורוצים לטהר את השרץ באמרם כי זה יחסוך מקום ויאפשר טכס ריחני נעים וקבורה ניידת לטלטלו בשקית עפר ממקום למקום אליו יבואו בניו להתיישב , ואולי גם קרבם בתימו לעולם לבנות מזרקה בחצר ולצידה אפר הנשרפים. ואומר אני מי שחושב על בוקי סריקי כאלו המחשבות כנראה שמכר את אביו בחייו ועתה רוצה למכור את אביו במותו.

ואם שיטת השריפה טובה ויפה ומה נעים הוא אפר המתים למה לא ישרוף גם את ממונו של אביו שהותיר בירושתו ולכסף אין ריח ואין זכר גם הוא כבעליו נשרף ואבד זכרו. מה אומר זה הבן השורף את אביו ? לא נעים מזעזע לומר , כן הוא שורף את אביו בהיכל תרבות החטאים ואומר לאפר המקלה ימח שמו וזכרו. ולמי הוא חבר זה עלי שלכת וחבריו ? חבר הוא לאיש משחית כרת ברית עם שאול ובלי- יעל חבר הוא לצוררי ישראל אשר בגללם `באנו באש ובמים`.

חבר הוא לשורפי התלמוד ולמשרפות האש באוושויץ ולכל צוררי ישראל שבכל הדורות אשר הרגו ולא חמלו שרפו והתעללו בקדושי ישראל. אומרים הם שאב בית דין התיר להם והמליץ על כך ? חלילה וחס אסור להאמין לעלילת שקר זו ולהאמין שיש מי שמתיר . הנה שאלה זו התעוררה גם לאחר שואת אירופה והנני מצטט מדבריה תחילה וסוף וזו לשון הרב בעל שו"ת אפרקסתא דעניא חלק ג - יו"ד סימן רל שהיה בשואת אירופה וזכה לעלות לארץ : זעקתו המרה באה אלי במכתבו בצירוף עתונו, ע"ד אשר פשתה מספחת שריפת המתים במחנה העברים שמה, והלכו אחר משאות שוא ומדוחים של איזה עוכר ישראל החוטא ומחטיא ומחלל קדשי בנ"י ומתעב גוי קדוש, את החיים ואת המתים.

ולא זו בלבד אלא שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, שיקבר אפר השריפה בקבר ישראל, ובמשפטי ונמוסי הח"ק, ורבני ישראל ישאו עליהם מספד ונהי, כגוי אשר משפט אלקיו לא עזב. כי אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו אשר ניבם נבזה לגלות פנים בתורה שלא כהלכה בחנפי לעגי מעוג, זו לעגם למו. שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך באר"ש ארס נחש ואפעה. כן ארחות כל בוצע בצע נפ"ש בעליו יקח. ואף ע"ז פקחו עיניהם לקעקע ביצתן של ישראל לשרש מהם שארית הפליטה, שאפי` המתחדשים הבוגדים בחיי היהדות הנאמנה, כבוד המתים הי` יקר בעיניהם לבלתי עשות בם נבלה, כ"א הכל כמנהג התורה.

והי` להם בזה קשר קצת עם כלל האומה העבריה, ויש תקוה לאחריתם. ועתה לדאבון נפש כל ישראל, קמו תרבות אנשים חטאים בנפשותם, לצודד נפשות ופורחות, ואגודתם על ארץ יסדה לכבות בהם גם את הגחלת האחרונה, ולנתק מהם גם את החוט היהדות האחרון. שומו שמים על זאת, אוי לאזנים שכך שומעות ואוי נא לנו שכך עלתה בימינו. ע"ז ועל כיו"ב התפלל דוד המלך ע"ה "ואתה ה` תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם".

 ..... וככה חתם הרב את תשובתו : " את זה חזיתי ואדברה, ויותר ממה שכתוב כאן, כתוב על לוח לבי הנשבר והנדכא על שבר בת עמי הרוחני וגשמי, והא בהא תליא. וביחוד לעתים בצרה כאלה היום, אשר שה פזורה ישראל מרדף בלי חשך בכל עבר ופנה, ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. ומי יודע מה ילד יום. ואף מי ננוס לעזרה, אם לא אל צור ישענו עזרת אבותינו. כמ"ש המשורר רשב"ג ז"ל ב"כתר מלכות": "אם לעוני תבקש אברח ממך אליך". וחוב קדוש הוא על כל חכמי הדור ורועי ישראל שיצאו חוצץ כלם נגד הפרצה הזאת חרפת אדם ובזוי עם.

וכל בר ישראל אשר ניצוץ האחרון של היהדות לא כבה מלבו, יסוג אחור ולא ישמע לקול מלחשים ומסיתים. ואם לא נציל כלם, הצלה פורתא מיהו הוי. ואנן קי"ל (ירושלמי פיאה פ"א ה"א בפיסקא גמ"ח) כל דבר שבי"ד נותנין נפשן עליו, הוא מתקיים כמו שנתבאר למשה מסיני. והשי"ת יפקח עינים עורות לראות נכחה, והיתה הרוחה". הנה דברים יוקדים על הרעה החולה הזאת השם ישמרנו ויצילנו משבושי הדעת והשכל על האדם.

על האדם נאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב ויישוב הנפש והנשמה עם קבורת האדם באדמה ממש אף לא בארון וראה בספר מעבר יבוק בענינים אלו גם בשדי חמד. ביטול קבורה ביטול שוב האדם לאדמתו , שריפת צלם ודמות זלזול במלכו של עולם כל אלו מנת חלקם של אגודת קרבם בתימו השוכחים את זעקת האנוסים שהושלכו למצולות ים ולא זכו לקבורה והשם יתברך הבטיחם מבשן אשיב ממצולות ים.

יהי רצון שנזכה לכבד את האדם וחי ואף כי אחרי מותו לחיים טובים יהא כל העשוי לו כמנהג ישראל מדור דור והשם יתברך יסלק את בלבולי הדעת ושבושי השכל המטהרים את הטומאה אחר הגנות ומבקשים גושפנקא הלכתית לטומאה רצוצה זו. הבה נחיה באריכות ימים ולעת קץ נאפשר לו לאדם לשוב לצור מחצבתו עלי אדמה נאפשר לעצם הלוז שבשדרה להשאר , נאפשר לו לקום במקומו בתחיית המתים בצביון שהוכנס ואז גם רפואה שלימה לו תבוא ובא לציון גואל אמן .