סתם ויש אומרים בילקוט יוסף האם הלכה כסתם?

בס"ד

צריכים בבקשה עזרה בהבנת הלשון של הילקוט יוסף, באופן עקרוני. דוגמא אחת לכך היא : "גם פירות שאינם משתבחים בבישול כלל, אסור לבשלם בשבת. ויש אומרים שאין בבישולם בשבת חיוב מן התורה, אלא הוא איסור מדברנן." (שבת, כרך ג', התשנ"ג, סימן שיח' סעיף יג')
והשאלה היא: האם יש להבין מכאן שלשיטתו אסור מן התורה לבשל פירות שלא משתבחים בבישול? האם בכלל כשהרב שליט"א משתמש בלשון כזאת, של סתם ויש אומרים הלכה כסתם? האם זה שהוא משתמש בלשון "ויש אומרים" אחרי מה שנאמר בסתם, זה אומר שהסתם שנאמר הוא לא כמו ה"יש אומרים" (דהיינו שכאן למשל ההלכה שבסתם היא איסור מן התורה)?

חיפשנו בהערות ולא מצאנו לכך פירוט. ובשיעורים שלו הראשון לציון מדגיש שכשלומרים הלכות שבת עלינו ללמוד מהו איסור תורה ומהו איסור מדרבנן, ולא להסתפק רק בידיעת האסור והמותר כששניהם מעורבבים. אז את זה אנחנו מנסים ליישם. ממש נודה על עזרה.

תודה רבה וכל טוב