מה זה תורה שבעל פה ומי מחברה?

שלום

התורה שבכתב נמסרה למשה על הר סיני, יחד עם פירוש הטקסט הכתוב שהוא –הפירוש- נקרא תורה שבעל פה, מכיון שהקב"ה מסר אותו למשה בעל פה, ואף ציווהו שלא להעלות על הכתב את הפירוש לתורה, ולהשאירו באופן של מסירה בעל פה מדור לדור.

נחיצות פירוש לתורה שבכתב אינה מוטלת בספק, מאחר והרבה מקראות בתורה שבכתב אינן מבוארות כל צרכן, אם בכלל, ולדוגמא, מצוות הנחת תפילין נמסר בתורה שבכת בלשון הזה: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", בקראיה שטחית עולים כמה וכמה שאלות, שלולי בא לנו פתרונם בתורה שבעל פה לא היינו מבינים כלל איך עלינו לקיים את הכתוב הזה, שהרי לא נתבאר מה לקשור ואיך לקשור ומתי לקשור ואיפה לקשור ביד.

שמא תאמר, מי אומר שהפירוש שבידינו הוא הפירוש האמיתי, ואולי זוהי המצאה מאוחרת של חכמים בכדי לתת משמעות לכתוב הזה, וכך יוכלו לבוא חכמים אחרים לתת פרשנות אחרת למקרא, וכפי שצצו כמה כיתות בהיסטוריה המאוחרת של אמצע בית שני שעיוותו את כוונת המקראות ופירשו כרצונם ללא השתעבדות לקבלה מסויימת מהדורות הקודמים, כשטענתם בפיהם כי פירוש התורה הנמצאת בידי קבוצת הפרושים [החרדים] הוא המצאה מאוחרת.

וכך משכנע רבינו משה סופר זצ"ל (חתם סופר יו"ד סימן שנו) את השיגעון שבטענה הזאת: כל סידורי מצוות, נראה לי כשיגעון מי שיאמר, שבאחד מהדורות קם אחד, והמציא להניח תפילין, ויצא בקרן אחד על מצחו, והטעה העולם לומר זהו טוטפת האמור בקרא, הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני, ועימנו משה רבינו עליו השלום, ואחריו יהושע בן נון, וזקנים, ונביאים, מי ימלא לבו לחדש דבר, וכן בענין סוכה וארבעת המינים [שלא מפורש בתורה אופן קיום מצוות אלו], וכל מעשה קרבנות, מי יכול לשנות הדבר בענין הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים, אם לא כך ראינו בעינינו ממשה רבינו עליו השלום ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד היום הזה, ויסכר פי דוברי שקר הקראים הרעים תימק לשונם בחיכם, כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה".

 עד כאן לשונו המשכנע כל מי שאינו משוחד בעניין זה מדיעה קדומה. על אף האיסור לכתוב בספר את הפירוש לתורה הנקראת תורה שבעל פה, מצאו חכמי ישראל אחרי חורבן בית שני רמז בתורה שלפי הדור והזמן ותגבורת הגלות והפצת שבטי ישראל על פני כדור הארץ ראוי לעבור על דין זה ולהביא את התורה שבעל פה על הכתב, ואז הוחל בהעתקת כל פירוש התורה במשנה ובתלמוד, כפי שהם נמצאות בידינו כיום.

ובספר מצוות גדול לאחד מראשוני הראשונים מביא טעם נפלא למה שלא נמסרה התורה שבעל פה גם היא בכתב ברור, וכך היו נמנעים כל הפקפקוקים של הכתות השונות, וכך הוא מביא בהקדמה לספרו, בשם פרקי דר` אליעזר [שאינו נמצא בפרקי דרבי אליעזר שלפנינו]: טעם שלא נכתבה התורה שבעל פה על ידי משה רבינו: "מפני שראה הקב"ה שעתידים אומות העולם לכתוב עשרים וארבעה ספרים שיש בתורה נביאים וכתובים ולהפכם לרעה ולמינות, לכן מסר סימנים למשה בעל פה, ולא הסכימו מן השמים שיהא נכתב עד אחר שעמדו אמונות אדום וישמעאל פן יעתיקו אותם הגויים ויהפכו אותן לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב,

ולעתיד לבוא ישאל הקב"ה מי הם בני?, בני ישראל מביאים ספר תורה, והאומות מביאין ספר תורה, אלו אומרין שהן בניו, ואלו אומרים שהן בניו, הקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה, ואין יודעים כי אם ישראל, וזהו שכתוב בהושע (ח ב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו, עכ"ל.

והיינו שהנביא שואל ומסביר בשם ה` `אכתוב לו רובי תורתי`?, הרי על ידי זה, מי יבחין מי הם בני, ו`כמו זר נחשבו`?!. עד כאן לשונו.

בהצלחה – מנשה ישראל