חברה והשקפה - שאל את הרב

למה ה נותן לאנשים לסבול

ט"ז שבט התשע"ט | 22.01.19 00:00

שאלה

הרי ה כול יכול ועושה הכול ויודע מראש מה הולך להיות והוא טוב לכול

אז וודאי שהיה יכול לברוא את העולם בצורה שלא יהיה שום סבל

ונכון שהכול לטובה ויש סיבות למה יש סבל כדי ש....

אבל בסופו של דבר
ה שהוא כול יכול ומעבר למה שאנחנו יכולים להבין
והוא גם קובע את הכללים

אז למה ה לא קבע חוקים וכללים שגם יאפשרו מתן שכר וגן עדן בלי שיהיה נהמה דכיסופא

שזה שאנשים לא נהנים מנהמא דכיסופא
זה גם אחד החוקים שה קבע
והוא ברא הכול
כך שאי אפשר להאשים כללים
כי הכול אפשרי לו

אותו דבר שצריך כפרה או ניקיון לנשמה
לא משנה מה
האמונה היא שהוא היה יכול לבנות העולם
כול יכול
שיהיה בלי שום סבל
בלי להפסיד שום דבר טוב


וודאי לי שהכול לטובה
ורחמיו על כל מעשיו

אז מה התשובה
איך מסבירים

תודה מראש על התשובה

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

הקב"ה ברא את העולם כולו, גם את השכל והחשיבה שלנו, כך שהוא ודאי יודע את מה שחשבת. הוא יתברך לא היה בורא אותנו אם לא היה יודע שלבסוף נודה לו על כך, כי היה לטובתנו.

אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"

כשם שרוע נבע מחיסרון, כך טוב נובע משלמות.

הקב"ה הוא מושלם, אינסופי, ועל כן הקב"ה הוא טוב מושלם. רצון הטוב היא להטיב, להשפיע. זה טבעו של מי שיש לו הכל - להשפיע לאחרים מטובו האדיר והגדול.

חכמים רבים המשילו זאת לשמש המאירה, אשר אורה מגיע עד לארץ, אלא שהנבראים זוכים להנות מאותה בהתאם לדרגתם (החפרפרת לא תהנה מאור השמש כמו האדם). כך להבדיל, הטוב האלוקי ברא את הנבראים ומטיב להם בדרגות שונות לפי יכולתן, כאשר האדם נמצא בראש הפירמידה - כי הוא קיבל בחירה חופשית, על כן ניתן להטיב לו יותר מכל בריאה אחרת.

הקב"ה ברא את בני האדם כדי להטיב להם, ובמטרה שיהיו דומים לו וקרובים אליו בעולם הבא. כך נאמר בתורה: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א', כז). האדם הוא נזר הבריאה. ומבחינה זו אנו דומים לבנים ובנות של הקב"ה: "כי בנים אתם לה' אלוקיכם".

ההטבה הגדולה ביותר שיש היא הרוממות הרוחנית, הגבורה שאותה משיגים באמצעות הנסיונות ומלחמת היצר בעולם הזה, בדומה לספורטאי שמשיג מדליה רק לאחר ניצחון בתחרות קשה. כך הנסיונות והבחירות שלנו בעולם הזה נועדו לרומם אותנו, ולהביאנו לדרגה רוחנית גבוהה, שבה נהיה דומים לבורא עולם בזכות הבחירות שלנו והמעשים שלנו.

המטרה של החיים היא לקיים את רצונו של בורא עולם, על ידי תיקון המידות והתגברות על התאוות שלנו, בכך נגדיל את הנשמה שלנו עוד ועוד, ונקרב אותה למקור יוצרה. בעולם הבא, תהיה הנשמה קרובה לקב"ה בגן-עדן לפי קדושת ורמת המעשים שלנו בעולם הזה. התורה היא ספר הוראות היצרן המדריך אותנו כיצד להשיג את ההטבה הגדולה הזו, וכיצד לקיים את רצונו של בורא עולם.

כעת, "לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הניסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקרבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. 

יהיה מי שישאל בטעות: "אז למה אלוקים לא ברא את הנשמה ללא בושה?", אך צריך להבין כי אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמתי הוא בעצם הקרבה לה', בכדי להשיג מטרה נכבדה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא באמצעות שקר ודמיון. ה' אמת, ולכן הנשמה צריכה להיות אמתית כדי להידמות לו ולהתקרב אליו באמת. 

כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות את התשובה הבאה:

http://www.hidabroot.org/he/article/109596

ולאחר מכן את המאמר "למה ה' ברא סבל בעולם":

http://www.hidabroot.org/he/article/88622

אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.

כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.

ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.

מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת.

עלינו לדעת שרק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף אדם כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.

כל דבר שאנו מחשיבים לטובה בעולם הזה, וכל הנאה או שמחה שהרגשת אי פעם בחייך - הגיעה רק ממנו יתברך. הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך אדם שמח ומה יעשה אותך אדם עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך.

עלינו רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.

בברכה,

דניאל בלס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (90 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר