התרחקתי מאלוקים איך לחזור אליו?

בס"ד

שלום וברכה,

צר לי מאוד לקרוא על כאבך. תהיה נשמתה של הנפטרת צרורה בצרור החיים. אך אני בטוח שבמקום שבו היא נמצאת היום, איננה רוצה לראות בצערך, אלא בקרבתך להשם והתחזקותך, בבניית בית כשר בישראל בשמחה ובאהבה.

היכן את חושבת שהאישה היקרה הזו נמצאת עתה, אם לא עם ריבונו של עולם בגן-עדן? הרי היא היתה נשמה בגוף בשר, והנשמה חוזרת לבסוף ליוצרה. הגוף הוא רק מעטפת חיצונית, לבוש שקיבלנו לזמן קצר בעולם הזה.

יש חיים אחרי המוות, והעולם הזה איננו עיקר, אלא אמצעי זמני שמוביל לעולם הבא, שהוא נצח נצחים, ושם נמצא הטוב האמתי. העולם הזה הוא רק עולם מבחן ונסיון המוביל אל תכליתנו הרוחנית.

הקב"ה לא עזב אותך לרגע, הוא רואה את לבך הטוב ויודע כמה קשה וכואב לך, ובוכה ביחד אתך. הוא נמצא אתך בכל רגע ורגע, מקיים כל אטום בגופך, מחזיק את הנשמה באפך, ואוהב אותך מאוד ורוצה לראות בטובתך.

אני בטוח שהתפילות היקרות שלך הקלו מעל הייסורים שהיתה צריכה לעבור, ומי יודע אם לא האריכו את חייה יותר ממה שנגזר לה. שום דבר לא קורה במקרה, אמרו חז"ל שאפילו ייסורים קטנים מאוד נקבעים משמים, קל וחומר גזירות כמו שהזכרת. חשבונותיו של הקב"ה נסתרים מאתנו, אך ודאי שעושה הכול לטובה ורק לטובה.

כמו כן, אף תפילה לא הולכת ריקם, כל התפילות נשמרות כזכויות בשמים להציל ולהושיע אותנו בשעת הצורך כמלאכים סנגורים. 

האמונה והביטחון מגיעים מתוך הכרת חוכמתו של הבורא במציאות. 

המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך. 

מי מאיתנו היה מוכן תמורת מיליון דולר לוותר על מאור עיניו (או אפילו רק על ראייה צבעונית של המציאות), על יכולת השמיעה, חוש הטעם, המישוש, שתי ידיו או על שתי רגליו? 

וכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים?

הנה משל שממחיש את עולמנו:

שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!

אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"

עלינו להאמין שיש חיים אחרי המוות. ושתכלית העולם הזה היא כדי להטיב לנו בעולם הבא. וגם הייסורים שעוברים בעולם הזה הם חבלי לידה, שנועדו לתקן פגמים בנשמות ולהביא לשלמות הרוחנית.

החיים הם כמו נסיעה ברכבת, הדרך אינה העיקר, אלא היעד הוא המטרה. 

לצורך המשל, דמי בנפשך  אנשים שנוסעים ברכבת, והרכבת דחוקה, והנסיעה קשה וכואבת, אך השאלה לאן יורדים בתחנה... אנשים יכולים להיות במחלקה ראשונה מרווחת ונוצצת, אך לרדת בכפר נידח, או מנגד זאת להיות בתא צפוף ומחניק אך לרדת בעיר גדולה יפה ועשירה. התחנה הסופית היא העיקר, וכל מה שקורה בחיינו מכוון לתכלית הגדולה של גן-עדן.

אם החיים האלה באמת לא היו טובים בעבורנו - אז הבורא לא היה בורא אותנו. כי הוא יודע את העתיד וכל מה שקורה בעולם, וברא אותנו בזכות הפוטנציאל האדיר להטיב לנו. הוא יתברך יודע שלבסוף נודה לו כשנבין בעולם הבא את חשבונותיו. כך אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון": 

http://www.hidabroot.org/he/video/59204

http://www.hidabroot.org/he/video/59205

http://www.hidabroot.org/he/video/59206

עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.

כן יהי רצון שתתחזקי להאמין ולבטוח בקב"ה, ותשובי לאמונה שלמה באהבה. כי האמונה היא חיינו ואורך ימינו.

בברכה,

דניאל בלס