חברה והשקפה - שאל את הרב

אישה נשואה

י"ט אייר התשע"ח | 04.05.18 00:00

שאלה

אני ב"ה עומדת להתחתן בקרוב אבל קשה לי ומאוד עם כל מיני דברים ביהדות לגבי נשואים אצל אישה למשל למה אישה חייבת בכבוד הורי בעלה יותר מכבוד הוריה למה ההורים שלה פחות שווים כביכול מהורי בעלה בגלל שהם קשורים לזוג דרך האישה ולא הגבר הם פחות שווים??? למה ההורים של הבעל עדיפים למה אם ההורים שלו מבקשים ממנו בקשה בו זמנית למתי שאני מבקשת הוא חייב לשמוע בקולם וכשהורי מבקשים כשהוא מבקש אני צריכה לעשות מה שהוא אומר מה ההגיו איפה ההגינות???
למה אישה שבוגדת בבעלה נענשת על פי התורה בעונש מאוד מבייש (אישה סוטה) גם גבר יכול לבגוד אם יאמרו שגבר יכול להתחתן עם כמה נשים עדין הוא צריך את אישורה של אישתו ואם הוא לא צריך אז כאן נמצאת השאלה -איך זה יכול להיותתתתת???
למה אישה נהית טמאה- רגשית קשה לי לחשוב על זה!!!!!
למה אישה צריכה להתרחק מהגבר כל חודש בגלל טומאה שלא היא יצרה אותה זה מהלך טבעי ואם יאמרו גם הוא מתרחק ממנה בעבר היה לגבר כמה נשים אם היא טמאה אני יהיה איתה... וכן הלאה
למה אישה צריכה לכסות את השער זה בעצם מאוד משפיל אותה למה היא לא יכולה להראות טוב כל פעם שהיא רוצה????
בגדול זה השאלות שהכי מציקות לי ברור שהכל נשאל על מנת לדעת ולא חס ושלום להתריס אני מאוד רוצה לדעת תשובות בקרוב תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה,

מזל טוב! בעזרת השם תתחזקו ותזכו להקים משפחה לתפארת.

נשים שזוכות לשמור על יהדותן, זוכות לחיי משפחה טובים יותר, לזוגיות טובה יותר, לחינוך ילדים טוב יותר, לכבוד רב יותר מן הבעל. וכמובן שיעורי הגירושין הנמוכים ביותר הם בציבור התורני השומר על ההלכה.

 כל גבר מצווה לאהוב את האשה כגופו ולכבדה יותר מגופו! "ואהבת לרעך כמוך" נאמר לכל גבר כלפי אשתו. וגם בתנ"ך אנו מוצאים שהקב"ה אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב), ומכאן למדו חז"ל ששרה אמנו עלתה על אברהם בנבואה!

לכל הלכה יש מטרה שקבע הקב"ה, שנועדה לטובתנו. 

גם הגבר מצווה לכבד את הורי אשתו: 'וחייב לכבד חמיו דכתיב אבי ראה גם ראה''.

לגבר יש כידוע אגו גברי, ולכן יש לו רצון טבעי בכבוד.  בעוד האשה יש לה רצון טבעי באהבה והערכה. לכן אשה מתבקשת לשמור על כבוד בעלה, ואחד מביטויי הכבוד הללו מתבטא ביחס להוריו. הוריה אינם פחות חשובים מהוריו חלילה, וגם הוא חייב בכבוד הוריה של אשתו, אולם אצל הבעל העניין חשוב יותר, ולכן הטיפול בו קודם. ההלכה נותנת מתכון לזוגיות טובה יותר, ולהפחתת סכסוכים מיותרים.

איסור הסוטה לא נאמר במקרה רגיל, אלא רק במקרה שאשה מתייחדת עם גבר אחר במקום מסתור, ומקבלת אזהרה על כך, וחוזרת להתייחד אתו לאחר מכן... רק אז נאמר כל מה שנאמר בסוטה, כדי להוכיח שלא חטאה. בניה עלולים להיות ממזרים שאסור להם לבוא בקהל! אין זה עניין פשוט כלל.

גם גבר נשוי או רווק שבא על אשה נשואה - חייב במיתה בדיוק כמו הנואפת.

איסור הנדה נועד להרבות את האהבה לאשה, דווקא מתוך הריחוק ממנה, היא חוזרת להתחבב בעיניו בקדושתה כמו ביום החופה. ומי ששומרים על איסור הנידה רואים שאהבתם נמשכת לאורך שנים, אפילו בגיל זקנה. ומי שאינם שומרים את איסור הנידה, מגיעים לתחושת מיאוס. ראי עוד בנושא טהרת המשפחה וחשיבותה לבניית הבית היהודי:

https://www.hidabroot.org/%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94

בנושא כיסוי הראש ראי כאן:

https://www.hidabroot.org/article/156710

כיסוי הראש דומה לרעמתו של האריה, או כתר לראשו של מלך ומלכה, יש בכיסוי ראש אדרת לאשה. מכובדות שמעידה על תפקידה הרוחני החדש כאשת ביתה. נאמר בתורה שהכהן היה מסיר את כיסוי הראש של האשה הסוטה, והדבר היה מסב לה בושה רבה. התורה רצתה לייצר חשיבות ומכובדות לאשה נשואה, וכיסוי הראש מסמל את תפקידה כגבירה ואשת משפחתה. זהו סימן שמבדיל בין צעירות רווקות ותמימות לבין נשים נשואות ומנוסות. גם הילדים שרואים את אמם עם כיסוי ראש, מזהים אותה כאשה חשובה יותר, וכך גם בעלה, וכל בני המשפחה והקרובים הבאים איתה במגע. יש גם עניין של אדרת וחשיבות לאשה הנשואה. סוג של יראת כבוד בציבור כלפי אשה נשואה, שנראית ומרגישה חשובה יותר. ואכן נסיון החיים שקנתה כאשת בעלה וכאם מקנים לה אדרת זו. 

 טעם הגיוני נוסף למצווה זו, כי אנשים נזהרים יותר בכבודה של אשת איש מאשר בפנויה. הדבר נכון גם בקרב קרובים ובני משפחה ושכנים. ישנה מחיצה נוספת של יראת כבוד מפני דיבור עם אשה נשואה. דרך העולם שמתייחסים לאשה רווקה כמעט כילדה, והקרובים לה עשויים לדבר עימה בחביבות, לנסות להכיר אותה כדי להציע לה הצעות שידוכים וכדו', כל מי שרואה אותה מרגיש בתת-מודע את הידיעה שיש סיכוי להתחתן איתה. אך אשת איש אסורה לעולם בכל מצב, לכן אנשים באופן טבעי נזהרים מפתיחות וחביבות עימה, כי אין אף מקום להמשך קשר. כיסוי ראש איננו רק משמש כתמרור אזהרה, אלא יש בו תזכורת תמידית לכל אדם שמדבר איתה בכל עניין שהוא. בין אם זה אדם ברחוב שמבקש הדרכה להגיע ממקום למקום, או הבוס בעבודה, שכנים וכדו'. המראה של אשה נשואה יוצר מחיצה רגשית נוספת מפניה קלות דעת עמה. ולמרות שכך היה ראוי לעשות גם בנשים רווקות, מכל מקום התורה דרשה זאת לפחות באיסור החמור ביותר של אשת איש.

* * *

היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. לכן מושגים מודרניים כמו "פמיניזם" או "שוביניזם" הם זרים ליהדות, שהרי היהדות אינה מכירה לא בגבר שלם ולא באשה שלמה, אלא באדם אחד שמורכב מזכר ונקבה, ויחד הם מקיימים את המטרה האלוקית!

חשוב להדגיש שהתורה לא נכתבה על ידי אדם, גבר או אשה, אלא על ידי בורא עולם. אשר יודע ומכיר את בני האדם שברא, ונתן להם את הוראות היצרן הטובות ביותר לתיקון נשמותיהם.

הקב"ה ברא את הגבר והאשה שונים בגופם ובטבעם הנפשי זה מזה, כי ייעד להם תיקונים רוחניים שונים.

על כן ישנן מצוות שהתורה חייבת הגבר ולא את האשה, כמו ברית מילה, תפילין, ציצית, לימוד תורה ועוד.  ופטרה את האשה ממצוות שתלויות בזמן. מכיוון שהתורה מכירה בצרכיה המיוחדים של האשה, ולכן פטרה אותה ממצוות שהזמן גרמן - הרי הקב"ה הטיל על נשים את התפקיד הנכבד של הבאת ילדים לעולם, הכניסה להריון, הנקה, טיפול בילדים הקטנים וחינוך. לכן התורה פטרה אותה ממצוות התלויות בזמן. ופירוש הדבר שהאשה טובה כפי שהיא,  ומתקנת את נפשה ללא מצוות אלה. בעוד הגבר זקוק למצוות כמו תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותו. כי הגבר והאשה שונים זה מזה. אפילו היצרים שלהם שונים: אצל גברים עיקר ההתמודדות תהיה עם יצר רע של גאווה, תחרותיות, כבוד, כעס, תאווה והסתכלות במקומות אסורים, לעומת זאת אצל נשים עיקר ההתמודדות תהי עם יצר רע של רכילות ושל צניעות, וכן - גם של קלות דעת ע"פ רוב. בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אך יביט אדם סביבו, ויראה שיש טבע משותף לרוב גברים, וטבע משותף לרוב נשים, טבע אשר חוצה תרבויות וזמנים.

אך מצב זה הנו זמני. הקבלה מלמדת אותנו שבעולם הבא נשמות הגבר והאשה חוזרים ומתאחדים, וזוכים לטוב האלוקי כנשמה אחת שלמה. פירוש הדבר שהאשה שותפה בכל המצוות שעושה בעלה, כפי שהבעל שותף בכל המצוות שעושה אשתו, וכך הם זוכים יחד להגיע לשלמותם הרוחנית.

התורה מאוד התחשבה באשה, ומכיוון שנשים דואגות למשפחה והילדים שלהן ומטפלות בהם, על כן פטרה אותן התורה ממצוות רבות שהיו מקשות את חייהן.

מסיבה זו נשים לא התחייבו בלימוד תורה, למרות שהן מקבלות שכר על שמיעת שיעורי תורה, ואף משתתפות בשכר לימוד התורה של בעליהן (רבי עקיבא אמר על לימוד תורתו: "שלי ושלכם - שלה הוא" - כלומר של אשתי).

טוב לצפות בהרצאה חשובה זו על מעמד האשה ביהדות:

http://www.hidabroot.org/video/60793

בברכה,

דניאל בלס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (90 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר