תחיית המתים למי שתרם איברים

שלום רון !

הנביא יחזקאל אחרי שהחיה את המתים בבקעת דורא, התנבא בדבר ה` (יחזקאל לז יא - יב) וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה` אלוקים הִנֵּה אֲנִי פוֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: ולפי דברי המפרשים התייחס יחזקאל בדיוק לנשוא שאילתך.

וכפי שביאר המבי"ט בספרו ספר בית אלקים (שער היסודות - פרק שבעה וחמשים): "או יהיה ענין העצמות כל בית ישראל המה , ...ללמוד מזה לאותם שמתו מחולי אברים שהנשמה תלויה בהם והם כעין טריפה, כמו שבעצמות היבשות יעלה הבשר ויקרם עליהם עור מלמעלה, כן באלו, הגוף ישוב לטבעו וישוב לימי עלומיו, כמו שהיה בימי הבחרות, שיוכלו לחיות זמן ארוך, ויתרפאו האברים אשר הנשמה תלויה בהם, שתחול בהם הנפש החיונית, ואותם שנאכלה בשרם ושיבשו עצמותם ושנרקבו ושנשרפו ושהיו דומן על פני האדמה,

לא קצרה יד ה` להושיעם להחליץ עצמותם לקבץ רקב עצמותם ועפר שריפתם שיחזור גופם למה שהיה, כמו שעשה במתי יחזקאל שכתוב ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, וקרוב הוא אצלו יתברך לקרב המרוחק בקצה הארץ כקירוב הקרוב והגיעו אל הקרוב אליו".

שלום רב - מנשה ישראל