מכנסיים לאשה - מדוע זה לא צנוע

שלום

לחומר הענין שאת שואלת עליה, ולפי מה שהוא נפרץ בכרם בית ישראל, אעתיק בזה דברים חוצבים להבות אש מהגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל חבר נשיאות בית הדין הרבני העליון, ומגדולי הפוסקים בירושלים, בספרו ציץ אליעזר (חלק יא סימן סב) וזה לשונו:

"נדהמתי לשמוע על מקום צידוד היתר לבגדי השחץ מכנסים שנפרץ הדבר בעוונותינו הרבים אצל הרבה מבנות דורינו, הרי כוונת ההתדמות והקישוט לשם פריצות בולט לעין, וכאילו חרוט עליהן כרזה - גדולה שחלק אין להם בתורת תלבושת הצניעות שמלמדת תוה"ק לבנות ישראל.

ואוי לדור שכך עלה בימיו שהעיניים תהיינה רואות וכלות בהתפשטות נגע צרעת ממארת כזאת בקרב בנות ישראל (ונוסף גם הוא על שונאינו על ההליכה העירומית הפרועה והפראית האין גבולית שאך למותר לבאר גודל האיסור שבה, וגם אין די מלים לבטא גודל מידת הסרת הצלם האלוקי והאנושי מהליכה כזאת, ואין די באר לתאר ההסתייגות הבחילה והצריבה הנפשית - הנשמתית שאוחזת לכל מי שאך בעל נפש הוא מדי היפגשו בדמויות מגעילות כאלה).

מכנסי - התועבה שאנו דנים בהם בגדי זימה המה ממדרגה ראשונה, באופן שזה עוד יותר מחמיר מה שנעשים בכמה צבעים שאין אנשים לובשים כזאת, דזה רק מבליט לבוש - השחץ והתועבה. ויפה כותב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי` ק"ח), דבגדים אלה נעשים מתחילתם לעבירה ואף אם לא יהיו בכלל כלי גבר המה בכלל תועבת ד` כל עושה אלה, ומה גם דלמעשה המה בכלל כלי גבר ממש דעדיין שם מכנסים עליהם, ועל כן למעשה האיסור בחומרתו הוא על כל סוגי מכנסים שלובשים במקום שמלה.

ולא אמנע מלהזכיר גם מה שנזדמן לידי ספר טהרת יו"ט ח"ט ומצאתי שנדפסו שם כמה תשובות נכונות חוצבות להבות אש מגדולי זמנינו המדברות מחומר איסור לבישת מכנסים לנשים, ועל החובה לעמוד בפרץ להרעיש נגד זה בכל תוקף ועוז. מדהים הוא מה שכותב הגאב"ד מפרשבורג הגר"ע סופר ז"ל שם ששמע בשם בעל החתן סופר ז"ל ששמע מפי החתם סופר ז"ל שאמר דזה שהגלות האחרון הזה יותר גרוע מהקודמים.

דבשאר גלויות מצינו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ד` אלקיך, ואז יכנע לבבם הערל, ובתהלים כתיב ויתן אותם לרחמים לפני שוביהם. ואילו בגלות המר הזה הו` צרות גדולות ואין לך יום וכו`, ואמר הח"ס ז"ל שהוא זה. מפני שבשאר גלויות לא הי` פריצות אצל הנשים, לא כן עתה בעוונותינו הרבים ששכיח הפריצות אשר הוא גרוע מכל העבירות שבתורה ע"ש.

מי יתן ויתעוררו במרוכז ובכוחות משותפים לטכס עצה איך ובמה שניתן להתגבר על הרעה הרוחנית הגדולה הזאת שבאה בחטף עלינו באין מעצור וצדים צעדינו מלכת ברחובותינו. הן בהתבצרות רוחנית בפנים מחנינו, וגם בהתרעת תרועה גדולה ובקול גדול לא יסף למען ישמעו העם ויראו (תרתי משמע) כי עצת חטאים של בלעם הרשע היא, ואלקיהן של אלו שונא זימה הוא. וכמוני היום כיושב זה למעלה משלשים שנה על כס ההוראה והדיינות יודע ועד על התוצאות המרות ממרור של הרס משפחות רבות בעטיין של פריקת עול והתערטלות מהתלבושת הצניעותית, והיא אם - כל - חטאת.

והבת הישראלית שאינה שמה לב לכך לחזות זאת מראש ונותנת כתף סוררת והולכת אחרי שרירות לבה אפשר ממש להמליץ עליה במרירות דברי הנביא המקונן: טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה. וכאשר תגיע למצב שתנהום באחריתה אז תמצא כבר במצב של ותרד פלאים אין לה מנחם וד"ל.

אחזור להוסיף ולהבהיר רק זאת, שהדבר ברור ואין צריך לפנים שכל האמור והמדובר בדברי הפוסקים בזה בחילוקי דיניהם, לא על כגון צורת מלבושי - החרפה שעליהם יסוב נידוננו, דעל כגון אלה לא עלה אפילו על מחשבתם שמי שהוא יעלה אותם על שלחן מלכי רבנן למקום דיון וצידוד לאיזה היתר כל שהוא בהם, דהרי מעצם מהותם של בגדים אלה בולטים לעין השמש השחצנות והתועבה וכן מחשבת הזימה של לובשיהן, וממש ברגליהן תעכסנה בפיסוק הרגלים דמינכרי ובהבלטת מחצב מבנה גופם רח"ל, באופן שלמותר לדון בדבר איסורם מבחינת הלאו דלא ילבש בהיות שלבישת מכנסיים כגון אלה הם כשלעצמם מגלמים הערות - דבר וטומנים בחובם פרישת רשת למשוך ברשתם בחורי ישראל להתמסר לפריצות ולהפקרות באופן מבהיל ומחריד בלי רסן ומחסום, ולהפיל מהם חללים חללים לדרכי שאול וחדרי מות שכל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, ונעלה מכל ספק שאותה שלובשת אותן שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלותיה.

וקרוב לודאי שהוא בכלל אביזרייהו דגילוי עריות. כי שניים רעות יש בה, יש בהן הלאו דלא יהיה כלי גבר על אשה, ורעל ושיסוי לגילוי עריות חבוי בעצם דמות תבניתם וצורת גילומם. עונות הדור גרמו שיוכף עלינו לחיות ולהימצא באוירה מרעילה שכזאת של התפרקות מבהילה מתלבושת העדי עדיים של הבת הישראלית מדורי דורות עפ"י מסורת ומורשת אבות ואמהות, ותחת זה לתת לשפחה שתירש גבירתה להתלבש במלבושי - הפקר של אשה שית זונה ונצורת לב ולהתהלך בריש גלי פרועי שער חשופי שת זרוע וקדקוד, ועוד יותר מזה, כדוגמת הגרועים שבגרועים שבהם, ועיני כל ירא וחרד לדבר ד` נשואות השמימה לישע ולסעד אלקי, למציאת סוכת - מחסה - ומסתור ממשב הרוחות הסוערות ומזרם המים הרעים, ולהוזלת מי - דעת ומשבי רוח - טהרה שיביאו את בני האדם לידי ההכרה הרוממה של השכל ויודע אותי, ותמלא הארץ דעה את ד` כמים לים מכסים, ואו אז יקוים בנו חזון הנבואי של הנביא יחזקאל (ט"ו - ס"ב ס"ג): והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני ד`.

למען תזכרי ובושת לא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלימתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאום ד` אלקים. עד כאן לשונו, וכל מילה נוספת מיותרת - מנשה ישראל