חברה והשקפה

למה אני צריך לעבוד ולהקריב את כל חיי בגלל שאני יהודי

  • ב' חשון התשע"ח
אא

שאלה

אני לא מבין למה בגלל שלפני כמה אלפי שנה יצאו אבותי ממצרים אחרי שאלוקים הכניס אותם לשם, אני צריך היום להקריב את כל חיי למען היהדות, ועל חשבון הכל. אני צריך להציק לילדים שלי שיקומו מוקדם בשביל קריאת שמע, אני לא יכול לעשות כל מיני דברים שאני מעוניין בהם, ואני צריך לעשות כל מיני דברים שאני לא מעוניין בהם. ולא יכול להנות בחיים כמעט משום דבר. ואם בגלל שאנחנו קרובים למלך, אז למה ה' לא נתן אפשרות למי שרוצה לעבוד אותו, ומי שלא רוצה אז לא. או בקיצור, מה טוב בזה שאני יהודי כשאני סובל מזה

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

חשוב על כך שברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?

ולכן, 

אני חושב שהשאלה המקדימה לשאלתך צריכה להיות, מדוע בעצם נבראנו? מדוע לדעתך ברא אלוקים נשמה אלוקית, והכניסה בגוף בשר לשבעים-שמונים שנה בעולם הזה?

קיבלנו בחירה חופשית בין טוב לרע, צדק מוסר וערכים, אך ללא הוראות יצרן במה נשקיע את חיינו? 

יופי חיצוני? הנאות חולפות? תאוות בשרים? עושר זמני? איזו מטרה ראויה להעביר בה את מיטב שנותינו?

סוף סוף אף הנאה, גדולה וחזקה ככל שתהיה, אינה מסוגלת להביא לנו אושר. כל שמחה היא זמנית, וחולפת כלעומת שבאה. מה שאתה רוצה היום, אינו מה שרצית לפני עשר שנים, ולא מה שתרצה בעוד עשר שנים. תאווה מחליפה תאווה, אך נשמתנו לעולם אינה שבעה - אם אינה חיה למען מטרה.

היהדות היא אוצר.

היא תכלית חיינו וסיבת קיומנו. בעבורה אלוקים ברא את העולם, כפי שאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי".

ה' המתין 2000 שנה עד שיהיה בעולם עם שראוי לקבל את התורה ולקיימה. בלעדיו לא היה מותיר את העולם. רק למען התורה ברא את הנשמות והציבן במבחן של חומריות בעולם הזה.

בבקשה קרא מה גרם לי לחזור בתשובה:

https://www.hidabroot.org/article/119366

וחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית" וקרא חוברת קצרה שכתבתי על עיקרי האמונה, חוברת זו מתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלותיך. 

מי שמרגיש את ערך התורה, הגיוני יותר שישאל: מדוע הגויים לא זכו לקבל תורה אלוקית כמונו, ונאלצים לחיות בדרגה רוחנית פחותה מאיתנו:

https://www.hidabroot.org/article/226414

מכל מקום, במענה לשאלתך, 

כתבתי בעבר את המאמר: "האם יש ליהודי בחירה אם להיות יהודי?"

https://www.hidabroot.org/article/163573

במאמר זה תמצא התייחסות ספציפית לשאלתך.

אך לעניות דעתי, שאלתך לא מגיעה ממקום של חוסר אמונה בתכלית, כי אתה ודאי מבין שזו תכלית נעלה מעל תכלית אחרת, ולא היה ראוי להיברא בלעדיה. אולם ייתכן שאתה חש חוסר חיבור לתורה והמצוות, בגלל סיבות חיצוניות, שעלולות להיות קשיים באמונה או קיום המצוות בצורה שגויה שגורמת לך צער. לשם כך ראוי להתייעץ עם רב, שיוכל להדריך אותך באופן אישי כדי להתקרב לבורא ולהרגישו בחייך האישיים. אני ממליץ לצפות בכל יום לפחות שעה אחת בערוץ הידברות, ולזכות להדרכה יהודית בדרכי נועם.

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:יהודייציאת מצרים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה