מדוע יש מחלוקות בציבור החרדי?

שלום

דבר ראשון נעמיד נגדיר נכונה את הדברים. שנאה מעולם לא היתה ברובד העקרוני בין חסידים לליטאים ולא בין רבותיהם של כל אחת מהקהילות ,בשטח הפרט היו שפירשו את זה לשנאה וכדומה אך בענינים האישים של בני אדם איננו דנים. היתה מחלוקת.

מחלוקת היא דבר רצוי כאשר כל צד כוונתו לשם שמים ובטוח ומאמין בצדקת דרכו. לפני שנים רבות כאשר החלה תורת החסידות להתפתח יצאו נגדה גדולי הליטאים בטענה שסוטה היא מהדרך המקובלת בעבודת השם ובהסברת מושגים מסוימים בלימוד התורה ובאמונה ככלל. כאשר החשש היה גם להשלכות מהתבדלות ויצירת שני כיתות בתוך היהדות עצמה.

עם השנים התברר שהדבר שממנו חששו לדדורות הבאים לא התקיים וכולם ממשיכים בדרך האמונה והתורה. ישנם שיאמרו שעצם ההתנגדות יצרה אצל החסידים את הזהירות מלשנות אך זה לא משנה. כיום החסידים והליטאים שווים כששני הצדדים עובדי השם ביראה ואהבה והמטרה אחת ומשותפת כולם. המחלוקות הרעיוניות בכמה נקודות עדיין קיימות.

אך כפי שכל מחלוקת שלם שמים סופה להתקיים כך גם מחלוקת זו. (ישנה משמעות עמוקה לשתי דרכי עבודה שונים במקצת אלו של יראה ואהבה והדברים מגיעים עד לתיקון חורבנות בית המקדש שבכל אחד מהבתים התביעה היתה על דרך עבודה אחת שנזנחה אבל ממש אין כאן המקום להרחיב בזה.) כל הפוליטיקה שמעורבבת בענין היא דבר רע וצריך ללמוד את הרקע של הדברים כדי לנסות להבין מדוע הולכים בנפרד וכדומה,אך ההליכה בנפרד היא רק פורמלית למעשה הכוחות משותפים מתוך אהבה ואחוה.