מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר

שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לג 

 

ושם באגרות משה נוגע גם אודות דינו בימי ספירת העומר (שכבו' מוסיף לשאול גם ע"ז) והעלה דבימי ספירה יש לאסור בזמרא דמנא אף להמתירין ע"ש, וה"ה איפוא ועוד במכש"כ גם בימי המצרים (שגם ע"ז שואל כבו'), ולדעתי מכיון שבבין המצרים אסור גם בריקודין ומחולות (עיין משנ"ב סי' תקנ"א ס"ק ט"ז). א"כ אסור אפי' אם השירה והזימרה היא ממה שהקליטו משירה וזימרה דפה, וה"ה גם בימי ספה"ע, וכך נוהגין. 

 

שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן לד 

 

אולם נראה שכל זה בשאר ימות השנה, אבל בימי ספירת העומר, שמבואר בשלחן ערוך /או"ח/ (סימן תצג סעיף א') שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת, (כמבואר ביבמות סב:), וכן בימי בין המצרים, שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש, ולכן כתב המגן אברהם (סימן תצג סק"א, וסימן תקנא סק"י) שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה. וכן כתבו האחרונים שם. לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה, וביותר יש להחמיר בימי בין המצרים, כמו שאסרו בהם חז"ל כמה ענינים של שמחה, כמו לענין ברכת שהחיינו על פרי חדש, שאין לברך בימי בין המצרים, אף על פי שבימי הספירה מותר לברך שהחיינו על פרי חדש, וכמו שכתבנו בשו"ת יחוה דעת חלק א' (סימן כד). ולכן בודאי שיש להחמיר גם כן שלא לשמוע בהם שירים המלווים עם כלי נגינה דרך הרדיו או רשם - קול. וכן כתב הגאון רבי אהרן אפשטיין בשו"ת כפי אהרן (סימן נב), לאסור לשמוע שירים עם כלי שיר בימי הספירה ובימי בין המצרים. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חלק א' (סימן קסו), שאפילו לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה, בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות. וכן כתב עוד באגרות משה כרך ה' (חלק אורח חיים סימן פז). והניף ידו שנית באגרות משה כרך ו' (חלק אורח חיים סימן כא אות ד') שיש להחמיר בזה גם בימי בין המצרים, ושגם לקטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר, הואיל ואבלות דרבים היא. ע"ש. וראה עוד בשו"ת מנחת יצחק חלק א' (סימן קיא). ע"ש. ומכל מקום שירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותר, וכן מותר להשמיע נעימה בתפלה, וכמו שנאמר, עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה. וכל שכן בשבת. וכן יש להקל כשעוסק בתורה, ללמוד בנעימה, וכמו שאמרו במגילה (לב) כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וכו'. ע"ש. ועיין להגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן י' אות יט - כ), ובשדי חמד פאת השדה (מערכת בין המצרים אות י'). ע"ש.