כללי - שאל את הרב

מה המשמעות של השם ישראל שניתן ליעקב אחרי שנלחם במלאך ?

כ"ה אדר א' התשע"ד | 25.02.14 13:22

שאלה

התבקשתי לענות לשאלה - לחוקרת בנושא התנ"ך מסין - השאלה הגיעה אלי דרך אחותי שבקרה בסין לרגל עבודת בעלה בסין והחוקרת היא האשה של שותף של בעלה לעבודה. השאלה היא: מה המשמעות של השם ישראל שניתן ליעקב אחרי שנלחם במלאך ? מבקשים מדרשים/פרושים והמקור שלהם אשמח לקבל תשובה מוסמכת למען להגדיל התורה ולהאדירה - ולשם יחוד קודשא בריך הוא

תשובה

שלום וברכה

הנה לך מדברי המפרשים על העניין (1) ספר בראשית פרק לב (כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכל רש"י שם (כט) לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה וגלוי פנים וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך ושם הוא מברכך ואני שם אהיה ואודה לך עליהן וזהו שכתוב (הושע יב) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו בכה המלאך ויתחנן לו ומה נתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו המתן לי עד שידבר עמנו שם ולא רצה יעקב ועל כרחו הודה לו עליהן וזהו ויברך אותו שם שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה: ועם אנשים - עשו ולבן: ותוכל - להם:

רבינו בחיי על בראשית פרק לב פסוק כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך, דע כי שם יעקב מורה על שפלות, מלשון (בראשית כה) וידו אוחזת בעקב עשו, כי העקב שפל מכל המקומות שבגוף, ושם ישראל מורה על שררה ומעלה, וע"כ אמר ראוי אתה להקרא בשם שיורה על הקדימה ועל המעלה, לא שתקרא בשם המורה על השפלות והאחור, ובאר הטעם כי שרית עם אלהים ועם אנשים באר כי מדרגת נפשו השכלית עלתה במדרגת השכלים הנפרדים בידיעת המושכלות ואע"פ שהנפש שלו משותפת בחומר, זהו שאמר ועם אנשים, כלומר אע"פ שהיא עם חברת הגוף בתוך בנין האנושי.

ומאחר שאמר עם אלהים לא היה צריך לומר עם אנשים, שאם שרה עם אלהים כ"ש עם אנשים, אבל הכונה כי מדרגת נפשו השכלית של יעקב במדרגת אלהים שהם השכלים הנפרדים אף בהיותה מחוברת עם הגוף: כלי יקר על בראשית פרק לב פסוק כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. לשון ישר אל כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאות האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמ"ש לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ"א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע"כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים,

כי ע"י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית`: (6) אור החיים על בראשית פרק מז פסוק כח (כח) ויחי יעקב טעם קריאת שמו "יעקב" אחר אשר אמר אליו ה` לא יקרא וגו` לא יעקב יאמר עוד שמך (לעיל לב כח), כבר כתבתי בפרשת וישלח בפירוש פסוק לא יקרא וגו` (לעיל לה י), כי לצד שם נפשו הקבועה בו אשר שמה "יעקב" כידוע מדבריהם שפירשו (ברכות ז:) בפסוק אשר שם שמות בארץ, ולצד שעודנה באיבו לזה לא יעקר שמה, וב` שמות יקראו לו: אלא שיש לנו לחקור זאת, במה יבחר ה` לזמנים יקרא לו "יעקב" ולזמנים "ישראל" -

הן אמת כי בעדת ישראל מצינו שישתנה להם השם כפי מעשיהם, כשעושים רצונו של מקום בשם "ישראל" יכנה אותם, ולהיפך יקרא שמם "יעקב", וכן הוא רמוז בדבריהם (זוהר וישלח) וטעם זה לא יוצדק ביעקב כי ישר פעולתו בתמידות: אכן להיות שענף המושכל אשר נתעצם יעקב להשיגו שבאמצעותו בשם ישראל יתכנה היא בחינת קדושה עליונה, ותמצא כי המין המאושר ההיא ימאס לבחינת הדאגה והעצבון והשפלות כי ממקום השמחה והמנוחה והגדולה באה, והיה לאות בין עיניך יום שבת למנוחה אשר צוה ה` את בני ישראל,

והוא לטעם נשמה יתירה, ולצד שממקום עליון באה יצו ה` להרחיק היגון והכעס ולקרא לשבת עונג, והן הדברים עצמם נאמרים ביעקב, בהשגתו שם עליון השם יגיד כי צוה ה` אתו את הנשמה העליונה, בעלת שם זה של ישראל, ומשכנה בו הוא כל זמן שאין שם עצבון, וענף הנגדי קצת לשמחה ולשלמות הקדושה והטהרה, ובהעדר כן וינפש, יוצאה ממנו כיציאת נשמה יתירה של יום שבת, ובאותו זמן לא יקרא לו ישראל כי בעלת השם הלכה לה ואינה, אז ויקרא שמו יעקב, ותשוב עוד הנשמה ההיא באמצעות הכנת והצעת המוכן כהשבת נשמה יתירה בכל שבת ושבת, באמצעות הכנת יום המקודש, ובזה תלך לבטח להשכיל טעם בכל מקום אשר בשם "יעקב" יתכנה הוא לסיבה אשר יארע שם דבר מבחינת העצב והיגון:

וארשום לך קצת מהמקומות להאיר לך - וזה יצא ראשונה, תחילת דבר טוב ה` בפרשת וישלח אמר אליו שמך יעקב, פירוש אז יהיה שמו יעקב, לצד שהיה אז באבילות אמו, כמאמרם ז"ל (ב"ר פב ג) שאמרו כי אומרו ויברך אותו יכוין על ברכת אבלים, ולצד זה יקרא שמו יעקב, ולזה תמצא שבכל אותה פרשה קרא ה` שמו יעקב, וגם בזמן מיתת רחל נקרא שמו יעקב דכתיב (לעיל לה כ) ויצב יעקב מצבה על קבורתה, ואחר ששלמו ימי העצב קרא ה` שמו "ישראל" דכתיב ויסע ישראל (שם פסוק כא) בשכון "ישראל" (שם פסוק כב), והגם שאמר שם ויהיו בני יעקב, יש לך לדעת כי כשיהיו הבנים במדרגה פחותה לצד מעשיהם, הגם שהאב יתכנה בשם ישראל הם יתכנו בשם יעקב, ובמה שלפנינו לצד מעשה שהיה שעשה ראובן, קרא להם שם בני יעקב:

ומה שאמר עוד שם ויבא יעקב אל יצחק אביו, לצד שהיה לפני יצחק אביו, לא נהג בו הכתוב השררה והגדולה הנרמזת בשם ישראל, וכן תמצא שאמרו במדרש תהלים ילקוט סי` תתע"ה וז"ל אילו היה אברהם קיים היאך היה יצחק מנהיג שררה וכן כל האבות והצדיקים וכו` ע"כ, הנך רואה כי תסתלק השררה לפני אביו, ולטעם זה קרא שמו יעקב, וכן מה שקרא לו שם יעקב בפרשת וישב, יודיע הכתוב כי כל זמן שהיה יעקב אז בארץ כנען היה ביגון ואנחה, ובמדרגת שם יעקב, זולתי בזמנים מועטים, אשר רשם הכתוב בהם שם ישראל, כאומרו (לעיל לז ג) וישראל אהב וגו`, אז היה שמח והוכן בלי עצב לקרות לו שם ישראל: ותמצא כי משנמכר יוסף לא נקרא שמו ישראל זולת ג` פעמים, ויאמר ישראל למה הרעותם וגו` (לעיל מג ו) ויאמר יהודה אל ישראל אביו (שם פסוק ח) ויאמר אליהם ישראל אביהם (שם פסוק יא) וצריכין להדרש כי דיבר אליהם דרך שררה לצד ההכרח שראה שלא חשו לצערו ונשתרר עליהם, ורמז כי לא ימחול להם לצד שהוא אביהם, גם שיקבלו דבריו:

ומעת התבשרו ביוסף ותחי רוח יעקב (לעיל מה כז) ונחה עליו רוח ה`, ותיכף אמר הכתוב ויאמר ישראל (שם פסוק כח), ויסע ישראל (שם מו א), ויאמר אלהים לישראל (שם פסוק ב) עד שנתבשר בגלות, וקבל עליו השבר, חזר ליקרא יעקב, זולת בעת אשר נגלה אליו יוסף לרוב השמחה הגדולה כינה ה` אותו בשם ישראל, דכתיב ויעל לקראת ישראל אביו (שם פסוק כט), ויאמר ישראל אמותה הפעם (שם פסוק ל) ומשם ואילך לא נקרא עוד שם ישראל כל ימי היותו בארץ מצרים, עד יום שהגיע עת לכתו לעולמו:

ומה שאמר (בפסוק כז) וישב ישראל בארץ מצרים, יכוין אל כללות בניו שיתיחס אליהם שם ישראל כשיהיו בדרך יושר, וגדול כח הבנים מכח אביהם, כי הבנים כל אשר ייטיבו דרכם יקרא להם שם ישראל להיותם רבים, משא"כ יעקב ידקדק בקריאת שמו לרמוז בקריאתו זמן מצבו, ולא נקרא בשם ישראל כל זמן היותו בארץ מצרים, עד עת שקרבו ימיו למות, אז נקרא שמו ישראל לצד תוסף רוחם, והוא סוד הגדלת נפש אדם בעת מיתתו, לזה אמר (פסוק כט) ויקרבו ימי ישראל, וישתחו ישראל (פסוק לא): וכלך לדרך זה להשכיל בכל מקום אשר יקרא לו שם הוא שמו, לסיבה אשר תשכיל שמה - ועיין בדברי הזוהר (ח"א ריא:) ותמצא סעד לדברינו וכל זה הוא דרך פשט, ויש דברים בגו כפי רוחניות הדברים, והמשכיל יבין:

בברכה - בנימין שמואלי

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר