הלכות ומנהגים - שאל את הרב

תרומת ביצית לאור ההלכה

ט"ו כסלו התשע"ו | 27.11.15 00:00

שאלה

שלום לרב, רצינו לשאול האם מותר לקבל תרומת ביצית? האם האמא נחשבת רק מי שבהריון או מי שהביצית שלה ואז יש לחשוש שהולד יהיה פסול או ממזר. ראינו שיש בזה דעות שונות.

 

תשובה

שלום רב,

שאלתך מורכבת בעצם מכמה שאלות, ואשתדל בעז"ה לענות על כולן.

א. לגבי האמהות במקרה של תרומת ביצית, אכן דעת דעת רוב רובם של פוסקי הדור שליט"א שבעלת הביצית היא אמא גמורה של היילוד.

ב. אלא שישנם דעות שגם הפונדקאית נחשב לאמא, כך שיש ליילוד שתי אמהות לדעתם.

ג. ויש מי שסובר, שיש ספק אם בעלת הביצית נחשבת האמא או הפונדקאית. ולכן בכל מקרה שיש ספק כזה בדבר הנוגע לדיני תורה יש ללכת לחומרא. ולכן אם הפונדקאית היא גויה, הילד יצטרך להתגייר מספק. מאידך, אם הפונדקאית טבלה לשם גיור בזמן ״עיבורה״, גם זה לא מועיל לעובר כי שמא אינה אמו ואין לה בעלות עליו, ודומה למינקת שקיבלה ילד בפקדון.

ד. וישנה דעה בודדת הגורסת שרק הפונדקאית היא האמא. אך גם לדעה זו - במקרה שבעלת הביצית היא נכריה צריך היילוד לעבור גירות גמורה, ובמקרה שבעלת הביצית היא ממזרת רח"ל עובר פסול הממזרות אל היילוד.

ה. למעשה, אסור באיסור חמור להיכנס להריון מביצית המגיעה מתורמת יהודיה, כמו שאסור לאדם שנשא אשה והוליד ילדים במדינה אחת, ללכת אח"כ ולישא אשה במדינה אחרת, שמא יהיה בעתיד אח נושא את אחותו מחוסר ידיעה, ומלאה כל הארץ זימה.

ו. ולהיכנס להריון מביצית המגיעה ממאגר הנקרא בנק ביציות - אסור הרבה יותר, כיון שהדבר גורם לשאלה מעשית חמורה על כשרות היילוד לנישואין, מכיון שאי אפשר לדעת האם תורמת הביצית היתה ממזרת או לא.

ולמעשה, אם כבר עשו כן יש פוסקים המכשירים בדיעבד את היילוד לנישואין (שו"ת יביע אומר חלק י' חלק אבן העזר סימן י), ויש הפוסלים גם בדיעבד (שו"ת שרידי אש חלק אבן העזר סימן עט, ושו"ת בריתי שלום חלק ד' סימן יד על פי דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות).

ז. והדרך היחידה המותרת עפ"י ההלכה, היא לקבל תרומת ביצית מאשה שאינה יהודיה.

וכמובן שאחר הלידה צריך להטביל את הילוד לשם גירות בפני שלושה גברים שומרי מצוות (ואם הוא זכר - צריכים לכוין בשעת ברית המילה שהברית נעשית לשם גירות, ובנוכחות שלושה גברים שומרי מצוות היודעים מכך. ואם זו נקבה - יש לדעת שיהיה אסור עליה להינשא לכהן כמבואר בשלחן ערוך אבן העזר סימן ו סעיף ח, שגיורת אפילו נתגיירה פחותה משלוש שנים, אסורה לכהן).

 


מקורות:

א. הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת שמע שלמה חלק ח' חלק אבן העזר סוף סימן ג בשם בנו הגר"ד יוסף שליט"א שהורה לו כן פעמיים. וכן הוא בתשובות הגר"ע יוסף זצ"ל בכתב יד קדשו מתאריך ח' שבט תשע"ב, וי"ב כסלו תשע"ג - ונדפסו בקובץ משנת יוסף תשרי תשע"ה עמודים תה, תז-תח. ולכן למרות שיש עדויות שלא סבר כך בעבר, מכל מקום משנתו האחרונה של הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין זה הם המכתבים בכתי"ק משנת תשע"ב ותשע"ג - באחרית ימיו ממש. וקיימא לן משנה אחרונה עיקר).

וכן דעת הגר"י רוזנטל זצ"ל (ספר משנת יעקב על ערכים וחרמים פרק א' הלכה יג), הגרש"מ עמאר שליט"א (שו"ת שמע שלמה חלק ח' חלק אבן העזר סימנים א-ג), הג"ר יחיא טובול שליט"א אב"ד ליאון (מראות ישרים על מסכת יבמות סימן לז), הג"ר פנחס שפירא שליט"א (שו"ת בריתי שלום חלק ד' סימן טו), ועוד.

ב. יעויין בשו"ת בריתי שלום (שם) שביאר את המחלוקת בטוב טעם ודעת. 

ג. נשמת אברהם חלק אבן העזר (עמוד לה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. וע"ע בקובץ משנת יוסף הנ"ל (עמוד תח) בתשובת הגר"ע יוסף זצ"ל, שאע"פ שילד הנולד לגויה מביצית של יהודיה, דינו כיהודי, ויש למולו עם הברכות כרגיל, שמכל מקום טוב מאוד לייעץ להורים להטבילו לשם גירות.

ד. הגרא"י ולדינברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר חלק יט' (סימן מ). ויעויין בשו"ת בריתי שלום חלק ד' (סימן יד) שמבאר מדוע גם לדעה זו הפסול של בעלת הביצית עובר ליילוד.

ה. מסכת יבמות (דף לז עמוד ב), ונפסק להלכה בשלחן ערוך אבן העזר (סימן ב סעיף יא). ומטעם זה כתב בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אבן העזר סוף סימן א) לאסור לקבל תרומת זרע מאיש אחר. ודון מינה ואוקי באתרין.

בהצלחה רבה,

הלל מאירס

 

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר