כיבוד הורים - הליכה לבית כנסת

שלום וברכה

א. הכלל הוא ככתוב בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ סעיף יא): "ראה אביו שעבר על דברי תורה, לא יאמר לו: עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו: אבא כתוב בתורה כך וכך, כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו, והוא יבין בעצמו ולא יתבייש".

ומבואר שהכלל המנחה שיהיה נראה מדברי הבן "כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו". אם זה לא מספיק, יש לעשות כהצעת המאירי (סנהדרין דף פא א): "מי שראה את אביו עובר על דברי תורה בשוגג לא יאמר לו: אבא, עברת על דברי תורה. וכיוצא בזה, שיביישנו מתוך דבריו, אלא עושה עצמו כשכוח על הדבר, ואומר לו: `אבא, זה שאתה עושה היתה כוונת התורה בזה ומהו מקרא זה שאני רואה בתורה וכיוצא בדברים אלו, עד שיראה עצמו כמסופק וכשואל, ומתוך כך יהא נזכר וחוזר בו".

דהיינו שהבן יציע לאבא שמא מה שכתוב בתורה אינו בהיר די לבן, ולפיכך עושה האבא מה שהוא עושה. ב. אם ספק לך אם ישנם שם עשרה שומרי שבת, הרי שהההלכה מכריעה כי יש להניח שאכן הם שומרי שבת, אין פוסלים יהודי בגין ספק, וכל עוד שלא התברר שהוא מחלל שבת הרי הוא בחזקת שומר שבת לכל דבר ועניין, ולפיכך, בית כנסת שמתפללים בו יהודים שומרי דת ומסורת ישראל הינו בית כנסת כשר להתפלל בו, גם אין שם רב או תלמיד חכם, אדרבא, אם אתה תתפלל שם בד בבד עם התמחותך בהלכה הרי שהם יזכו בסופו של דבר להתפלל בחברת תלמיד חכם.

ולפיכך, אע"פ שנפסק בשולחן ערוך כי בעניין בחירת מקום לימוד יש לבן לעשות כפי נטיית לבו היכן יצליח יותר בלימודו, ולא ללכת ללמוד דוקא במקום שאביו שולח אותו, לגבי מקום תפילה שאתה יכול להתפלל כראוי וכנכון גם בבית כנסת בו רוצה אביך שתתפלל אתו לכבודו, יש להכריע כי אכן עדיף לעשות רצון האבא ולהתפלל יחד עמו.

ובפרט אם העניין הוא שהוריך יצטערו אם תלך למקום אחר להתפלל. ולסיום, חס ושלום, בית כנסת בו מתפללים יהודים שומרי דת ומסורת ישראל, עם מחיצה בין הגברים לנשים, והתפילות מתנהלים כמנהג ישראל סבא מתוך סידורים כשרים כמו שנהוג בכלל עם ישראל [ולא מתוך סידורי הרפורמים שהרסו כל חלקה טובה], אינו בית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי, והקב"ה יקבל את תפילותיך ברחמים וברצון. חודש טוב - מנשה ישראל