ענין מחיית עמלק

שלום וברכה

אנו מצווים לזכור את מעשדה עמלק כמבואר ספר החינוך מצוה תרג מצוה לזכור מה שעשה עמלק לישראל בצאתם ממצרים שנצטוינו לזכור מה שעשה עמלק לישראל שהתחיל להתגרות בם בצאתם ממצרים בטרם נשא גוי וממלכה ידו עליהם, וכענין שכתוב [במדבר כ"ד, כ`] ראשית גוים עמלק, ותרגומו, ריש קרביא דישראל הוה עמלק, שהכל היו יראים מהם בשמעם היד הגדולה אשר עשה להם ה` במצרים, והעמלקים ברוע לבבם ובמזגם הרע לא שתו לבם לכל זה ויתגרו בם, והעבירו מתוך כך יראתם הגדולה מלב שאר האומות, וכענין שמשלו בזה משל רבותינו זכרונם לברכה [תנחומא כאן] ליורה רותחת שאין כל בריה יכולה לירד לתוכה, ובא אחד וקפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכוה הקר אותה לאחרים.

ועל זכירת ענינם זה נאמר [דברים כ"ה, י"ז], זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. משרשי המצוה, לתת אל לבנו שכל המיצר לישראל שנאוי לפני השם ברוך הוא, וכי לפי רעתו וערמת רוב נזקו תהיה מפלתו ורעתו כמו שאתה מוצא בעמלק כי מפני שעשה רעה גדולה לישראל שהתחיל הוא להזיקם ציונו ברוך הוא לאבד זכרם מני ארץ ולשרש אחריו עד כלה. השואה לדאבונינו הסתיימה ללא נס גלוי כלשהוא אלא בשבר נורא של עם ישראל שאיבד אאת מיטב בניו, ואין נס גדול שעליו נקבע את הצלת שארית העם האודים העשנים אשר בנו מחדש את בית ישראל. ב. אין לנו כיום את חז"ל שיכולים לקבוע ברוח קדשם יום חג לדורות ולכן אי אפשר כיום לקבוע יום חג לעולם.

בברכה - בנימין שמואלי