רשב"י

שלום וברכה,

 

יוסף הצדיק ידע שכל מה שעושים אחיו - אינו אלא יד ה' שמגלגל את מצבו לטובה. הצדיקים הגדולים ביותר יודעים שה' מכוון אותם כדי להטיב להם.

 

רבי שמעון בר יוחאי הבין שמשמים מכוונים אותו לפרוש למערה, הוא ידע שזה רצון השם, ובזכות גזירה זו העמיק בסתרי תורה במשך 13 שנה. הגמרא מספרת שגם לאחר שנתבטלה הגזירה של הרומאים, נשאר רבי שמעון במערה בגלל שיצאה אליו בת קול מן השמים ואמרה לו: "להחריב את עולמי יצאתם?" (מסכת שבת דף לג, א), ובעקבות מסר זה נשאר עוד 12 חודשים במערה. מכאן תלמד שלא הגזירה הרומאית כלאה את רבי שמעון, אלא הגזירה האלוקית שבשבילה נכנס למערה.

 

כמו כן, היו צדיקים גדולים מאוד כמו רבי עקיבא שראו חשיבות המיתה בייסורים למען קידוש השם, ואת הזיכוך שבה, ולא ביקשו להינצל ממנה, כי הם ראו זאת כשליחות משמים. כך אמר רבי עקיבא לתלמידיו (ברכות דף סא, ב): "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה - בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך - אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי, לא אקיימנו?"

מסיבה זו, לא כל הצדיקים ביקשו להינצל מן הגזירות, כי הם ראו את הטובה הגלומה בהן משמים. לאחר שכבר הספיקו להשלים את כל משימתם בעולם הזה, שמחו למות על קידוש השם.

 

הצדיקים שביקשו בכל זאת להינצל, עשו זאת כדי שיוכלו לקדש שם שמים על ידי גילוי כוחה של מידת הביטחון, ובגלל שחפצו להמשיך לחיות כדי להפיץ את תורתם, ואפילו שהיה גדל שכרם לעולם הבא, הם העדיפו לחיות למען הפצת תורתם והשלמת משימתם בעולם הזה, ולכן ביקשו להינצל.

 

בברכה,

דניאל בלס