קמח שמור הנמצא במקפיא

לכבוד השואל, 

מה פירוש קמח שמור? קמח מצה שמורה שנטחן? קמח רגיל שלא השתמשו בו? קמח שטחנו למצות ולא השתמשו בו לפני הפסח?

אם הוא קמח שנעשה מטחינת מצה שמורה, מותר להשתמש בו על פי הכלל שאין קמח מתחמץ לאחר שנאפה. ואינו אסור אלא מטעם מנהג למי שאינו אוכל מצה שרויה. 

אם הוא קמח רגיל, המנהג למכרו עם החמץ מכיון שיתכן שכבר נחמץ במשהו לאחר קצירתו, ואין להשתמש בו. 

כמו כן, קמח שנשמר מזמן קצירתו למצות ולא השתמשו בו, ככל שאינו נשמר אח"כ בימי הפסח, אין להשתמש בו בפסח מחשש שמא נפל בו טיפות מים ונחמץ. ואם נשמר כל הזמן מתחילת הפסח במקום יבש והוא סגור באופן שאין בו חשש כלל שנפל בו טיפות מים, מותר לאפות בו מצות בפסח, ובשמירת כל התנאים השייכים בהלכה לאפיית מצות הנערכת באמצע הפסח. 

ובאם אותו קמח שנשמר מזמן קצירתו למצות ולא השתמשו בו, הכניסו למקפיא, אם סגר את הקמח באופן הרמטי שאין בו אפשרות כניסת מים או לחות כלל,  יתכן שהקמח כשרה למצות בפסח.

אולם, הואיל ואין סגירה הרמטית לחלוטין מצוי, וכאשר מכניסים שקית שלא נסגר בווקום עם אוכל למקרר , אז החוש מעיד ש - עד כמה שינסה אדם לסוגרו טוב טוב, מכל מקום - נאספים בתוכו  טיפות לחות מתוך האויר שגם נמצא בשקית, לכן נראה לי שיש לאסור להשתמש בקמח כזה בפסח.  

אמנם אין זאת אומרת שהקמח בודאי נחמץ; כי הפשטות בהלכה מראה שתהליך החימוץ מתפתח דוקא בשילוב של האויר מסביב שיש בה את החמימות של לפחות החום של חדר רגיל - ויתכן שכאשר נמצא הקמח הנרטב באויר קריר של מקפיא, שהוא מעכב את תהליך החימוץ או עוצר אותו לגמרי. ובאם נכון שהאויר הקריר אפילו עוצר את התפתחות החימוץ לגמרי, אז עדיף במקרה כזה שכבר הכניס את השקית למקפיא, שישאיר אותה שם עד סוף ימי הפסח - כי אם יוציאה לחוץ לתוך חום הרגיל של החדר, יתכן שיגרום לקמח חימוץ בידים.

והיוצא למעשה, שאין להכניס לכתחילה קמח שמור שכשר לפסח לתוך המקפיא, אם לא שסגורה בסגירה הרמטית בווקום. ואם כבר הכניס קמח כזה למקפיא בשקית רגילה, יתכן שכבר נחמץ בתוך המקפיא; ולכן אם היא רק כמות קטנה, עדיף להוציאה ולשורפה בימי חול המועד. ואם כרוך בדבר הפסד מרובה, נראה שאפשר להקל ולהשאיר את השקית במקפיא עד אחרי ימות הפסח (ואם היא נמצאת מקדימה במקפיא, שכל פעם כאשר פותח את הדלת, נושב עליו אויר חם מן החדר, אז יש להזיזה לחלק האחורי והיותר פנימי של המקפיא), מכיון שאפילו אם החמיצו טיפות הלחות את הקמח, אין לחשוש ששיעור החמץ הוא בכזית, ומותר להחזיקו ברשותו בימי הפסח ככל שאינו אוכלו ואינו נהנה ממנו.

בברכה,

רב נחום