הרב יצחק זילברשטיין
"האם אוכל להיות שומר-כבוד בבית המלכות האנגלי?..."
זה זמן רב שאני מחפש משלח יד ממנו אוכל לפרנס את משפחתי. לאחרונה קבלתי הצעת עבודה מעניינת: לשמש כשומר ב...'משמר המלכות האנגלי'!
- הרב ארז חזני / והערב נא
- כ"א טבת התשע"ה
"שמעו נא רבותינו, שאלה מרתקת שהגיעה אלינו מהעיר לונדון", פתח מו"ר שליט"א את שיעורו השבועי בחולון. "מספר לנו יהודי יקר את הדברים הבאים":
זה זמן רב שאני מחפש משלח יד ממנו אוכל לפרנס את משפחתי. לאחרונה קבלתי הצעת עבודה מעניינת: לשמש כשומר ב...'משמר המלכות האנגלי'! אלא שהעבודה כרוכה אף בשמירה ביום שבת קודש. אמנם מצד שכר שבת למדתי כי יש היתר - משום שהשכר ניתן ב'הבלעה'[1], אולם שאלתי היא, האם רשאי אני לצאת עם החרב הצמודה אלי (כפי שקובע החוק) מרשות לרשות ולטלטלה ארבע אמות ברשות הרבים, או שמא הדבר אסור משום מלאכת 'הוצאה'?
תשובה
נאמר בשולחן ערוך (סימן ש"א סעיף ז'): "כל היוצא בדבר שאינו תכשיט ואינו דרך מלבוש והוציאו כדרך שרגילין להוציא אותו דבר - חייב... הלכך לא יצא איש לא בסייף (ואפילו אם הוא חגור במותניו, מפני שדרך הוצאה הוא כך בחול. משנ"ב ס"ק כ"ב) ולא בקשת ולא בתריס (מגן) ולא באלה ולא ברומח ולא בכלים שאינם תכשיט, ואם יצא חייב חטאת". לפי זה, לכאורה נצטרך לאסור לשומר דנן לצאת עם כלי הנשק בשבת.
ברם, אמר מו"ר שליט"א, נראה שיש לחלק, שבמדינות שאת החרב נושאים על פי חוק, לא על מנת להשתמש בה, אלא לשם 'כבוד המלכות', אם כן חרב זו נהפכה להיות כמו 'מדים' ותכשיט, ולפיכך יש מקום להקל ולצאת בה בשבת. (וע"ע בקובץ תשובות ח"ג סימן נ"א).
"כבוד הרב, אם כן אוכל לקבל את הצעת העבודה?", שאל היהודי בשמחה. "בודאי שלא", השיב הרב, "עליך לחפש עבודה אחרת יקירי...", - "מדוע?!", התפלא. הסביר הרב: "הרי דרשו חז"ל (במסכת שבת דף קי"ג.) על הפסוק "וכבדתו מעשות דרכיך" (ישעיהו נ"ח), "וכבדתו" - שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, (והמשנ"ב בסימן רס"ב סק"ה הביא בשם האר"י, שטוב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול, אפילו חלוק)! ואם תהיה לבוש בשבת, בדיוק כמו שאתה לבוש בחול, קיים חשש שחלילה תבוא לשכוח את השבת הקדושה... זכות השבת תעמוד לך יקירי להתפרנס בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור".
[1] עובד שאינו נשכר לשבת בלבד אלא לתקופה ממושכת יותר, התירו חכמים ליטול את השכר של כל משך עבודתו, הכולל אף את שכר השבת, משום ששכר יום השבת מובלע בשכר שאר הימים ואינו מפורש לשבת (יעויין בשו"ע סי' ש"ו סעיף ד'), היתר זה נקרא 'הבלעה'.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.