העולם שאחרי

כוחם של צדיקים בעולם הבא

מהו המדור המיוחד של צדיקים בעולם הבא, וכיצד הם ממשיכים לפעול גם שם?

אא

כוחו הרוחני של הבעל שם טוב הקדוש בישיבה של מעלה

פעם אחת דרש הבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו בעניין כוונת המקווה, הנדפס כעת בסידור אדמו"ר הזקן. ותלמידיו היו גאוני ארץ בנגלה ונסתר. ואמרו לו: "רבנו, הנה בכתבי האריז"ל, כתובות הכוונות באופן אחר מכוונות אשר אדוננו מגלה לנו".

 וכאשר שמע דיבור זה מפיהם, תכף השליך ראשו לאחוריו, ופניו נעשו לפיד אש, ועיניו בולטות כדרכו בעת התפשטות הגשמיות, בעת עלייתו בעולמות העליונים.

ונפל על תלמידיו פחד ורעדה גדולה. ובקצה השולחן ישב ר' נחמן הרעדקנער כי היה צעיר שבתלמידים. והנה נפלה על ר' נחמן תרדמה גדולה ולא הצליח בשום אופן להתאפק מלישון. והיצר לו מזה מאוד, כי זה באמת ביזיון גדול שהבעל שם טוב עוסק בעליות נשמה, וכל תלמידיו יושבים בפחד ורעדה, והוא יירדם אצל השולחן הטהור.

ופתח בידיו בחוזק את עיניו, אבל כל זה לא הועיל לו, ונרדם תרדמה עמוקה.

ובתוך שנתו חלם איך שהוא הולך בחוץ, ורואה אנשים רבים רצים במהירות גדולה. ורץ גם הוא אחריהם, ושאל אותם: "לאן אתם רצים?"

 ואמרו לו בחיפזון גדול: "וכי לא ידוע לך שרבנו הקדוש ידרוש מיד?"

 ושאל אותם: "מי הוא הרב אשר בעבורו הוא החרדה הגדולה הזאת?"

 ומצד החיפזון הגדול, לא ענהו על זה כלל. והלך אחריהם עד שבא לבית גדול ומהודר מאוד, עד שמעולם לא ראה הידור כזה. והבית מלא מפה לפה אנשים, אשר לפי ראות פניהם הם גדולי עולם. ובבית הזה הרעש גדול יותר מבחוץ. ושמע שהכול אומרים בפחד ושמחה גדולה: "תכף ידרוש לנו רבנו הקדוש רזין דאורייתא". ובתוך כך בא הבעל שם טוב, והתחיל לדרוש הדרוש הזה בכוונות המקווה. ועמד לנגדו איש רך בשנים וסתר את דברי הבעל שם טוב. ושאל: "מי הוא זה?" ואמרו שהוא האריז"ל.

ונמשך הפלפול זמן רב עד ששמע איך שהאריז"ל הסכים לדברי הבעל שם טוב. ובתוך כך הקיץ ר' נחמן משנתו.

ותכף ישב הבעל שם טוב ואמר: "נחמן, אני לקחתי אותך לעד לדבר הזה. תעיד עם מי הדין, האם לא הסכים עמי האריז"ל?" ואחר כך סיים הדרוש והלך לו.

 הבעל שם טוב הקדוש הפשיט את עצמו ברגע אחד מחזוי דהאי עלמא (מראיית העולם הזה), כלומר מראייה גשמית, ונתעלה ברום המעלות עליונים במתיבתא דרקיע (בישיבה של מעלה). והסיבה שכינו אותו בשם בעל שם טוב, אינו רק כמו שהעולם (הציבור הרחב) סוברים שהשתמש בשמות הקדושים רק נוראות מפעלותו מצד 'שהקב"ה גוזר והצדיק מקיים - כי שמו הקדוש בעל שם טוב נגזר ממה שכתוב 'טוב שם משמן הטוב' כי היה שמו נודף כאפרסמון טוב בכל העולמות עליונים.

צדיקים החיים בעולם הזה - יש להם מהלכים בבית דין של מעלה

הגאון המהרש"ם מברז'אן זצ"ל חלם פעם שהוא כבר בעולם האמת, ומבקשים לדון את דינו על מעשיו בעולם השפל שממנו בא עתה.

והנה, נכנסים ובאים עשרות מלאכים נושאי שקים שבהם תורתו שלמד כל חייו, לזכותו בדין. אך לפתע, נכנס מלאך שחור וזעק שהתורה הזו לא נלמדה מספיק לשם שמים, ולחלק ממנה היו פניות וחשבונות כאלה ואחרים, ותוך כדי דיבורו נשף לכיוון השקים והם נעלמו ברוח פיו.

נחרד הגאון, אך רק לרגע קצר. פתאום נכנס אל אולם המשפט אברך צעיר ופניו מאירות והשיב מיד את כל השקים כולם, באמרו 'וכי הדורות שלנו כדורות עברו הם? בדורות עברו היו הגופים חזקים, והנשמות גבוהות, וניתן היה לבחון ולבדוק את איכותה של כל תורה ותפילה. ואילו בדורנו, כשהכול כה חלשים, ועל כל שורה ושורה של לימוד תורה ועל כל עניין של עבודת הבורא יש להתייגע כל כך, אין לחשב ולבדוק כל מעשה טוב וכל לימוד ותפילה. יש לשמוח כאן בשמים על כל פסוק או דף גמרא ותפילה או התגברות על היצר של יהודי בדור הזה',

כך אמר האברך בעל הפנים המאירות, והציל את המהרש"ם מן הדין.

כשהתעורר מהחלום, החל להסתובב אצל צדיקי הדור כדי לדעת מי הוא זה שיש לו מהלכים בעולמות העליונים וממליץ טוב על ישראל. כשהגיע בחיפושיו אל הרב הקדוש 'העטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע נפל תחתיו והתעלף, כי הכיר מיד את פניו המאירות מבית הדין של מעלה.

(הסיפור לקוח מתוך שיעור של הרבי מצאנז ה"שפע חיים")

מעלת אלישע הנביא

[במה ידעה האשה השונמית שאלישע הוא איש קדוש?] במסכת ברכות דף י' ע"ב [עמוד ב] [כתוב] שסדין לבן הטילה במטתו ולא ראתה בו קרי לעולם, וגם ראתה שלא עבר זבוב על שולחנו לפי ששולחנו היה כעין [כמו] מזבח. ואמרו חז"ל [במסכת] אבות [פרק חמישי] אחד מעשרה נסים שנעשו בבית המקדש: שלא נראה זבוב בבית המטבחים, כי הזבובים [קשורים] לחיצונים. [העובדה שאפילו זבוב לא עבר על שולחנו של אלישע מראה שהוא כולו רוחני.]

דרך העולם [הוא] כשקם האדם [בבוקר] מעלה הסדין שישן בו ריח רע. [אבל הסדין של אלישע היה מלא] ריחות טובים כריחות של הגן עדן, לפי שבשינתו נפשו היתה עולה לגן עדן ובחזרתה בבקר לגופו הביאה הנפש לגוף ריח מגן עדן... [בני אדם רגילים לטומאה שנדבקת לנפש בלילות] ואז עולה מהאדם ריח מזוהם ממה שגבר החומר על הנפש. אמנם אלישע היה מגביר הנפש הקדושה ומקדש חומרו.

(זוהר, בשלח מד מתוק מדבש עמ' תפ-תפא)

רבי שמעון בר יוחאי על מטת חליו

... וראו אלו שהיו אצל מטת חליו של רבי שמעון שהוא אינו שם, ולא היה יכול שום אחד מהם לדבר בפיו מיראה הגדולה שהיתה עליהם. בעוד שהיו יושבים שם, עלו להם ריחות של מיני בשמים רבים, ונתחזק כוחו של כל אחד ואחד מהם עד שראו שוב את רבי שמעון במטתו, והיה מדבר דברים עם אחד ולא היו רואים שום אחר חוץ ממנו.

לאחר זמן קצר אמר להם רבי שמעון: ראיתם איזה דבר [?] אמר לו רבי פינחס, לא ראינו כלום אלא כולנו תמהים על שלא ראינו לך במטת חלייך זמן רב וכשראינו אותך עלה לנו ריחות בשמים של גן עדן ושמענו את קולך שאתה מדבר עם אחר ולא ידענו ולא ראינו מי הוא המדבר עמך.

שאל מהם ולא שמעתם דיבורים של אחר חוץ מדיבורי[?] אמרו לאו לא שמענו. אמר להם רבי שמעון אין אתם ראוים לראות את הסברת פנים של הקב"ה. אגיד לכם דבר: תמה אני על רבי פינחס שלא ראה. שאני ראיתי עתה את מקומו המוכן לו לעולם הבא, שהוא למטה ממקום רבי אלעזר בני, ומאחר שכל כך גדלה מעלת רבי פינחס, היה ראוי שיראה את אדם הראשון כשהיה מדבר עמי.

 והמשיך רבי שמעון את דבריו ואמר ועתה שלחו בשבילי מלמעלה והראו לי את המקומות של הצדיקים לעולם הבא. ולא היה ישר בלבי לבחור את מקומי, רק עם אחיה השלוני הנביא, ובחרתי את מקומי ובאתי בחזרה ובאו עמי ללוותי שלש מאות נשמות צדיקים ולמעלה מהם אדם הראשון שהיה יושב אצלי, והוא היה מדבר עמי, ובקש ממני שלא אגלה חטאו לכל העולם, חוץ ממה שאמרה התורה עליו ונתכסה ונעלם במשל של עץ הדעת שבגן עדן.

... נתקרב אליו בנו רבי אלעזר [ו]שאל ממנו: אבי, מה מעלתי שם והיכן יהיה מקומי בגן עדן[?] אָמַר לֵיה רבי שמעון אביו, אשרי חלקך בני בעולם הבא, אבל דע לך כי אחר פטירתך זמן רב יהיה שלא תקבר אצלי (כמבואר במס' בבא מציעא דף פד ע"ב), אבל בעולם העליון, המקום שלי ושלך ביררתי ובחרתי להיות ביחד. אשרי לנו יחד עם אותם הצדיקים שהם עתידים לשבח לרבון העולם שהם מלאכים המשמשים לפניו...

(זוהר השמטות, חלק ג סימן יח דף שט מתוק מדבש עמ' תמא-תמד)

פטירתו ועליית נשמתו של רבי שמעון

מי ראה עוד דבר כזה שהרבה תלמידי החכמים באו לחלוק כבוד האחרון לרבי שמעון ומכל הבית עלה ריח טוב מבשמי הגן עדן, שהביאו נשמות הצדיקים שבאו מן הגן עדן לקבל פני רבי שמעון.

אחר שנתעסקו בו הוציאוהו במטה מן החדר אל החצר, כדי להוליכו למקום מנוחתו ולא עסקו בטהרתו ובהולכתו אלא רבי אלעזר ורבי אבא. והנה רבי שמעון נח נפשיה בכפר מירון, וכשרצו להוליכו למקום קבורתו באו גבורים ובעלי מלחמה מכפר צפורי למירון לקחת את ארון האלהים של רבי שמעון בחזקה לקבור אותו אצלם בכפר צפורי, ובני מירון היו דוחקים בבני צפורי להחזירם לאחוריהם שלא יקחו מהם את ארון האלקים. והיו בני מירון צועקים יחד באגודה אחת על בני צפורי, כי בני מירון חשבו עצות ותחבולות שלא יניחו לרבי שמעון להקבר שם בכפר צפורי,... שיראו בני מירון שמא לא יקבר רבי שמעון אצלם. וכדי להשקיט את המריבה בין שני הצדדים עשה הקב"ה נס גדול, כי אחר שמטתו של רבי שמעון יצאה מן החצר, עלתה המטה באוויר השמים כי המלאכים נשאוהו בידם, ואז נחה ושקטה המריבה. ועמוד של אש היה לוהט לפני מטתו, ובעת שהמטה פרחה באוויר יצאה בת קול מן השמים שכולם שמעוה: "הכנסו ובואו והתקבצו", ר"ל אלו שהם מבחוץ יכנסו, ואלו שהם מרחוק יבואו, וכלם יתקבצו ויתאספו לשמחת רבי שמעון שהיה מהלל ומשבח להקב"ה בשמחה על שזכה לצאת מן העולם בשלמות הגמורה. ואמרה עוד הבת קול "יבא שלום ינוחו על משכבותם" ר"ל בזמן שהצדיקים ינוחו על משכבותם ראוי שביום ההוא יהיה שלום ולא קטטות ומריבות, (ואמרה כן כנגד מה שבני צפורי כבר חזרו לאחוריהם והייתה תקוותם למפח נפש, משום הכי אמרה הבת קול שאל ירע בעיניכם שתוחלתכם נכזבה, כי ביום הסתלקות רבי שמעון אין ראוי להיות מחלוקת).

כשנכנסה מטת רבי שמעון מעצמה במערה בכפר מירון שמעו בת קול שיצאה מן המערה, "זה האיש מרעיש הארץ" מפחדו היו רועשים יושבי הארץ, מַרְגִּיז מַמְלָכוֹת שביטל בכחו את גזרות המלכויות, הרבה פתחון פה של המקטרגים משתתקים ברקיע ביום זה בזכותך, (כי הקב"ה מחל לעוונותיהם של כל המלווים את רבי שמעון לכבודו, אשר העוונות גרמו הקטרוג, פִטְרִין פירושו כמו פטר רחם שהוא לשון פתיחה). ועוד הוסיפה הבת קול ואמרה זהו רבי שמעון שהקב"ה משתבח בו לפני פמליא של מעלה כל יום, ואמרה עוד הקול אשרי חלקו בגן עדן העליון ובגן עדן התחתון...

 (זוהר, האזינו ר"צו: אדרא זוטא מתוק מדבש עמ' תקלח-תקלט)

רבי שמעון בר יוחאי יושב על שלושה עשר כיסאות זהב בגן עדן תחתון

ושם, בגן עדן התחתון יש כסאות של זהב וכסף ואבנים יקרות, וכן יש בגן עדן מטות כסף וזהב, כי כל מה שנמצא בעולם הזה הגשמי יש בגן עדן התחתון מחומר זך ונקי כמו שלמדנו (במס' כתובות דף עז ע"א) כי רבי יהושע בן לוי ראה בגן עדן התחתון את רבי שמעון בר יוחאי יושב על י"ג כסאות של פז.

(תיקוני הזוהר, עו תיקון לא מתוק מדבש עמ' תפה-תפו)

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (81 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים