הרבנית ימימה מזרחי
הרבנית, איך סולחים?
איך אפשר לסלוח למי שפגע בי? ואולי לא מגיע לו שאסלח ושאדון אותו לכף זכות? טור מיוחד לחודש אלול, כדי שנלמד לסלוח – ואז גם משמיים יסלחו לנו
- הרבנית ימימה מזרחי
- כ' אלול התשע"ד
שאלות רבות מגיעות אלינו בתקופה הזו, והן עוסקות, איך לא, בנושא הסליחה והמחילה. נשים שנפגעו מחמות, חברה, פרטנרית לעבודה ואפילו מקשר זוגי. והמשותף לכולן: הן רוצות לשים את העבר הפוגעני מאחור, ולהביט קדימה בתקווה ובסליחה, אבל... איך? איך סולחים על פגיעה קשה? האם זה אפשרי בכלל? האם זה בכלל מותר?
הרבנית ימימה משרטטת בפנינו דרך מפתיעה, מקורית ומעשית של איך לסלוח – ועדיין לא לצאת פראיירית.
תשובת הרבנית:
אז זהו, שבכל הנוגע לאמנות הסליחה, הייתי רוצה לבקש ממך שאת עצמך תדוני לכף זכות: האם מגיע לך להיות אישה סולחת? וד
האם מגיעה לך בריאות הנפש הזו, שהיא גם חלק מבריאות הגוף - לא להסתובב עם מצבורי טינה לאורך ימים ושנים? ודאי.
ובאמת, אינני מבקשת ממך לדון את הרוע לכף זכות; רוע הוא רוע הוא רוע. אני רוצה להציע לך דרך אחרת לכרוע על חוף הסליחה, דרכו של הבעל שם טוב הקדוש, שמזכיר לנו את כפות המאזניים של ראש השנה. כף אחת היא "רע" וכף שנייה היא "טוב", והרע הוא רע.
הוא לא טוב. הטוב נמצא בנפרד מהרוע, על הכף השנייה. "לדון לכף זכות", אין משמעו לומר על הרע שהוא טוב, כי הוא לא, ומי שדנה לכף זכות בן אדם רשע - נדבקת ברוע שלו. אלא, הבעל שם טוב הקדוש מראה לנו שניתן להכריע את הרע על ידי הטוב.
כיצד? כשדנים לכף זכות את האירוע, ולא את הרוע.
אמרה לי אחת מתלמידותיי: "אינני דנה לכף זכות את הגַּרוּש שלי. אני דנה לכף זכות את הגירושין. זה היה
תלמידה אחרת: "אינני דנה לכף זכות את המנהל שהוציא את בני מבית הספר. אני כן דנה לכף זכות את הישיבה שבני ישב איתי בבית כמה חודשים, ויצא ממנו ילד מדהים פי עשר, ילד שלא הכרתי".
ותלמידה נוספת: "אני לא דנה לכף זכות את המשודך שפגע בי. אני דנה לכף זכות את הדייט המדהים שהיה לי אחר כך עם ה'. איך רצתי אליו בוכה. מי ארגן לי את הדייט המדהים עם ריבונו של עולם? רק הבחור הלא-נעים שאיתו נפגשתי".
פרשתנו, "כי תבוא", פורשת בפנינו מבחר קללות איומות. מה עושים עם זה? מברך אותנו הזמן הזה, זמן של סוף השנה: "תכלה שנה וקללותיה". אילו רק נבין, שלכל קללה ישנה תכלית! והתכלית הזו היא לטובה, היא לתיקון, היא לצורך הצמחה. כי "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו (לא רַעותיו, אלא האירועים שהוא עובר), זאת הבחינה, היא מעין עולם הבא". זו אחת מתורותיו המפורסמות ביותר של רבי נחמן מברסלב.
כשאת מנסה לדון את האירוע לכף זכות, ולהבין את תכליתו וכיצד הוא הוציא לאור את כוחותיך, את מקבלת התרת ספקות, טעם של הבנה, התבהרות וסליחה. חפשי את התכלית של האירוע הקשה שעברת, ומתוך כך תמקמי אותו במקומו הנכון בחייך. זו המשימה שלך, על פי רבנו יונה במילותיו היפהפיות: "על הבוטח בה' להוחיל ממעוף צוקתו" (רבנו יונה מגירונדי, "שערי תשובה" שער ב' סעיף ה). עליך להפוך את המצוק - את המקום המבהיל שאליו נקלעת - למעוף. "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי – קָמְתִּי!" (מיכה ז', ח).
רק מתוך כך תגיעי לסליחה נכונה, סליחה מרפאת.
אוהבת,
ימימה.
נשים יקרות, אם גם אתן רוצות לשאול את הרבנית ימימה שאלות,
אנא שלחו לנו אותן למייל: efrat@hidabroot.org ונשמח להעביר לה אותן,
ואולי גם תקבלו מענה לשאלתכם, באחד המדורים הקרובים!
הרבנית ימימה מזרחי היא עורכת דין במקצועה, שזנחה את המקצוע לטובת אהבתה הגדולה - לימוד תורה לנשים בהיבט עדכני ורלוונטי לחיים. היא מרצה מבוקשת ברחבי הארץ והעולם, ושני ספריה "במה אברכך?" ו"פרשה ואישה" (הוצאת ידיעות ספרים), הפכו לרבי מכר. דרך מפעל עלוני פרשת השבוע שלה, "פרשה אישה" נשלח בכל שבוע עלון בנושאים של זוגיות, רווקות, הורות וחינוך ילדים, מצוות נשיות ודיון אקטואלי בענייני דיומא.
הכנסי לכאן כדי לקבל מתנת תוכן מיוחדת מהרבנית ימימה (בחינם).