פרשת ויחי

פרד"ס של רעיונות: פרשת ויחי

לשמח את הזולת | שהבנים יהיו ראויים לשם האב | התגייר בגלל אריה | ראשון השבטים שהביא ביכורים | לא מעוניינים לחזור בגלגול - הרבדים השונים והמעניינים של פרשת השבוע, מאת גד שכטמן

| ד' אדר א' התשע"ד |
אא

הכניסה לפרד"ס: "חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב" (מט, יב)

על פסוק זה דרשו רבותינו: "גדול המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב". מעשה שהיה בתלמידו של רבי ישראל סלנטר שנישא והקים בית, לפרנסתו עסק במסחר אך את ספסלי בית המדרש לא זנח חלילה. מדי ערב היה מגיע לשעות אחדות ומשקיע עצמו בלימוד התורה תוך שהוא מפלפל עם חבריו בסוגיות בהן עסקו.

באחד הערבים הגיע לבית המדרש כולו נסער ובפיו קושיה קשה כברזל, ניסו הלומדים להפוך בה לכאן ולכאן שמא ימצאו לה תירוץ הגון, אך העלו חרס בידם. לאחר שאיש לא נתן לו מענה, ניגש התלמיד לרבי ישראל סלנטר שנודע במוחו הגאוני, בטוח היה שאצלו ימצא יישוב המניח את הדעת. אך רבי ישראל אמר לו: קושייתך אכן עצומה היא, אין בידי למצוא לה תירוץ!

לאחר שיצא הנ"ל מבית המדרש קרא רבי ישראל לתלמידיו ולימדם פרק במוסר: יכולתי בנקל לפתור את קושייתו, אך כיון שראיתי שרוחו עגומה עליו העדפתי שליבו יתרונן וישמח בכך שאפילו אני לא יכול לענות על שאלתו החמורה...

 

פשט: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי" (מח, טז)

ישנם בנים לצדיקים מופלגים, אך הם עצמם לא השקיעו בעבודת ה' על מנת שיוכלו להיקרא צדיקים. וישנם לעומת זאת צדיקים גדולים שאבותיהם לא היו "יראי שמים" כמותם, בלשון עדינה. הצד השווה שבשניהם שכשמזכירים את שם האב והבן בנשימה אחת – או האבא מתבייש בבנו או שהבן בוש באביו.

זה מה שבירך יעקב את מנשה ואפרים: שיהיו צדיקים גדולים ויוכלו לקרוא אותם בשמי ובשם האבות הקדושים בלא שום חשש.

 

רמז: "גור אריה יהודה" (מט, ט)

תקופה הייתה בעם ישראל בה התגיירו בני אומה בשם "כותים" מפחד האריות ששלח בהם הקב"ה, גויים אלו לא דאגו לקיים את מצוות התורה וחלקם אף עבדו עבודה זרה (ניתן לעיין במלכים ב פרק יז). למרות זאת, נחלקו התנאים האם מי שנתגייר מפחד האריות הינו יהודי או לא.

הלכה היא כדברי האומר שגם גר שבשל סיבה כזו או אחרת קיבל עליו עול תורה ומצוות, אם הוא מקיים כעת את מצוות התורה יהדותו שרירה וקיימת.

בספר "תורה מסיני" הביא שזה הרמז בפסוק: "גור אריה" – גם מי שנתגייר בשל אריה, עדיין "יהודה" – יהודי הוא.

 

דרש: "נפתלי איילה שלוחה הנותן אמרי שפר" (מט, כא)

דרשו רבותינו שנפתלי קיבל את בקעת גינוסר הממהרת לבשל את פירותיה - כאיילה זו שממהרת לרוץ - והם מתוקים ונאים במיוחד.

לפי זה דרש רבי זלמן סורוצקין, בספרו "אוזניים לתורה", את המשך הפסוק באופן נפלא: "הנותן אמרי שפר" - חקלאי שפירותיו התבשלו, מביא מהם ביכורים לבית המקדש ושם הוא קורא פסוקי הודיה לקב"ה.

כך נפתלי שפירותיו הבשילו ראשונים מכל שאר חלקי הארץ, יגיע במהירות לבית המקדש כאיילה שלוחה ושם יאמר 'אמרי שפר' - תודה נהדרת לקב"ה על המתנה לה זכה.

 

סוד: "לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו" (נ, טו)

בלשון הקודש פירושה של המילה "לו" הינו הלוואי. לפי זה, יוצא שאחי יוסף ממש כמהים ומבקשים שיוסף יתנקם בהם. איך ייתכן הדבר?!

מסביר אחד מתלמידיו של האר"י הקדוש, רבי מרדכי כהן בעל "שפתי כהן", את העניין: השבטים הקדושים ייחלו בכל לבם לתקן את חטא מכירת יוסף, ותקוותם הייתה שיוסף יחליט להשיב להם כפי

הרעה אשר גמלוהו ובלבד שלא יצטרכו לחזור בגלגול פעם נוספת לעולם הזה.

אבל יוסף פרץ בבכי למשמע ההצעה וענה להם: "התחת אלוקים אני?", שהרי כיון שהוא נברא ולא בורא, אם ישיב להם רעה - הוא עצמו יוחזר בגלגול.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת ויחי – כל הסרטים ב-VOD הידברות


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (87 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים