כשמתחילים להאמין לביקורת

כאשר הטחת הביטויים הקשים נהפכת לשיטה מתמדת, עלולים להתפתח אצל בן- הזוג המושמץ, ניצני אמונה שאכן יש בו אותם חסרונות שמונים בו. הוא מאבד את בטחונו העצמי ומתחיל להתאים את עצמו למה שנאמר עליו.

 במקרה כזה יינזק לא רק מי שהחל להאמין, אלא גם מי שגרם לכך. בנוסף לכך אדם שמטיל כינויי גנאי בשותפו לנישואין, מאבד בכך את אחד המדרבנים החשובים שיש לבן-זוגו להתנהג כשורה, משום ששני מניעים גורמים לאדם להתנהג בצורה חיובית.

האחד, תכונותיו הטובות השני רצונו של אדם להיראות חיובי בפני אחרים. לכן, אדם שאין דעתם של אחרים חשובה בעיניו, קיים סיכוי רב שיתנהג בצורה שלילית. כמו כן אצל אדם שלסובבים אותו יש דעה שלילית עליו, פוחתת אצלו ההמרצה להתנהג בצורה חיובית.

תהליך דומה קיים במסגרת הנישואין. כל אחד מבני-הזוג מעוניין להיראות חיובי בעיני זולתו, אולם כאשר האחד יטיח בקביעות בפני הזולת האשמות, למשל: 'עצלן', גם כאשר בן-הזוג משתדל להיות זריז, תאבד ההמרצה.

שהרי הלה אומר בלבו, בין כך ובין כך אני נראה כעצלן בעיני בן-זוגי, ומדוע עלי להתאמץ כדי להיראות חיובי. לעומת זאת, אם בן-הזוג ישובח על זריזותו ועל ביצועיו המהירים, אף אם ישמע לעיתים רחוקות את הביטוי עצלן, עדיין יגדל הסיכוי שדעותיו החיוביות של בן- הזוג וביטוייו המעודדים יביאו אותו לשיפור בפעולתו.