המדריך למתחזק, והפעם: האם מותר ללכת לחתונה מעורבת?

רבים המתקרבים ליהדות מוצאים את עצמם בדילמה לא פשוטה: אחד מקרובי המשפחה או המכרים הקרובים מתחתנים, למרבה הכאב, בחתונה מעורבת. מה עושים? האם מותר ללכת? ואם לא נלך – איך אפשר כך לפגוע?

באחת מהרצאותיו בבית הכנסת הגדול בתל אביב, נשאל הרב זמיר כהן את  השאלה הבאה: אני מוזמנת לחתונה מעורבת. אם לא אגיע – המשפחה תיפגע ולא תבין. מה עושים?

זו תשובתו של הרב זמיר:

חשוב לשכנע עד כמה שאפשר לשכנע את בני הזוג להתחתן בהפרדה. חתן וכלה ביום החתונה, כשעושים תשובה, זה כמו יום הכיפורים. החתן והכלה קדושים וטהורים מכל עוונותיהם ביום החתונה, ועל כן כל כך חבל לערוך חתונה מעורבת ולהכשיל הרבה אנשים – זה בעצם לצאת לחיים עם שק של עוונות.

אם החתן והכלה מתקשים לערוך חתונה בהפרדה – ראוי לדבר על ליבם לשכנע, שלפחות הריקודים יהיו בהפרדה. לעשות כל מה שאפשר לוותר על הריקודים המעורבים.

בעניין זה נציין את דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה, אנשים ונשים יחד, או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד זה, והעובר על זה גדול עוונו מנשוא. ואף המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעון, אף על פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אין לעשות מצוה על ידי עבירה, וכל שכן עבירה חמורה כזו". (חופה וקידושין עמוד רסט). כמה חבל, אם כך, שחתן וכלה – ביום הגדול ביותר בחייהם – יגרמו אורחיהם להיכשל ולשהות במקום של הוללות.

אם החתן והכלה מתעקשים – צריך לראות איך לשלב את הדרכי שלום, שזו דרכה של תורה, ולבדוק כדי לא להיכשל במראות ובשהייה במקום כזה, שהיצר הרע נמצא.

צעירים רבים שמתחזקים נמצאים בבעיה: לעיתים המשפחה תיפגע מאוד כאשר הם לא ישתתפו. אז מה עושים?

צריך לכבד. איך מכבדים? באים, להיות בחופה, להיות אחרי החופה, להיות בתחילת הסעודה. ברגע שמתחילים הריקודים לקום ולצאת.

במהלך הזה מרוויחים שהמשפחה לא נפגעת.

כיבדתי. הגעתי. אני לא מסוגל להיות במקום של ריקודים מעורבים. זה מפריע לי. זה מבלבל אותי.

לפעמים החתן והכלה רוצים חתונה נפרדת, וההורים מתנגדים לכך. חשוב לדעת שהמציאות הוכיחה בכל פעם שההורים התנגדו, והחתן והכלה עמדו על דעתם – בסוף החתונה ההורים מגיבים: מעולם לא ראינו חתונה כל כך יפה עם שמחה כזו אמיתית.

הבנות רוקדות מכל הלב לשמח את הכלה, והבנים רוקדים מכל הלב לשמח את החתן.

גם ההורים שמחים. האבות של החתן והכלה מקבלים כמו מלכים את כל הגברים, והאימהות של החתן והכלה מקבלים בכבוד את כל הנשים. ויש שם שמחה אמיתית, טהורה. שמחה של מצווה.

צפו בדבריו של הרב זמיר כהן: