מחפשים תשובה

לראות את הטוב

מדוע מזכיר משה רבנו את החסרונות של עם ישראל דווקא כשהוא מבקש עליהם רחמים?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

הביטוי "עם קשה עורף" המופיע לראשונה בפרשתנו הפך לביטוי מוכר, אך כשמתבוננים על ההקשר של הפסוק כולו, עולה קושיא חזקה: בפסוק כתוב (שמות ל"ד ט'):  "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ה', יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ – וּנְחַלְתָּנוּ". האדמו"ר מחב"ד, הרב מליובאוויטש, עומד על כך שההקשר של האזכור כאן, בפסוק הזה, מוזר מאד, כי הפסוק נאמר בהקשר של בקשת תחנונים על העם, ולא זה המקום להגיד קטרוגים ולהזכיר את קשיות ערפו...

אומר הרבי, שבאמת נרמז כאן יסוד עמוק מאד (שכתוב גם בספר חובת התלמידים, לאדמו"ר מפיאסצנה הי"ד), והוא יסוד חינוכי בסיסי: אין בנער הישראלי מידה רעה או טבע רע, חלילה, הכל בוסר, שמר בחניטתו ומלא עסיס בבגרותו. כל תכונה רעה יכולה להיות גם בסיס ופתח לתכונה טובה מאד.

לדוגמה, העקשנות – יכולה להיות חוזקה וחוסר הפכפכות, אחר שהנער יגדל ויקבל עול תורה. כעס – מראה על אכפתיות, ועוד יהפוך לעבודת ה' מלאה גחלי אש. ועל זו הדרך מסביר האדמו"ר מחב"ד את הביטוי הזה, שאומר משה רבינו, שאותה קשיות עורף עוד תעמוד להם למסור נפש על התורה בעתיד, כנגד כל הרדיפות.

לענייננו, לומדים מכאן יסוד: כל חסרון – הוא גם מעלה פוטנציאלית. כל קללה – תהפוך לברכה, כמו שנאמר: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה" (דברים כ"ג ו'). ועל כן, הצדיק שהולך בדרך זו, נקרא "תמר", שממיר ומחליף את הקטרוגים לזכויות, ואת כח היגון – לכח שמחה, כמו שכתוב: "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִֹֹּיגוּ - וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (ישעיהו ל"ה י'). ובספר "ליקוטי הלכות" הפך את היסוד הזה לעבודה מעשית, שדווקא על ידי הצער והתסכול שלנו מעצמנו וממצבנו הרוחני העגום, ראוי לשמוח מאד, וכלשונו: "כי יאמר בליבו: אף על פי שאני רחוק כל כך מהשם יתברך, אף על פי כן אני מזרע ישראל, ואני זוכה בכל יום לקיים כמה מצוות, וכמה ברכות ודיבורים קדושים בתפילה ובתורה, ואדרבה זהו עיקר שמחתי, שמרוחק כמוני יזכה לכך וכו'".

היסוד הזה בא לידי ביטוי בהרבה מקומות בתורה. לדוגמה, דווקא החלבנה שריחה רע, ודווקא הערבה שאין בה טעם וריח, ודווקא היגון והאנחה שבנישואין, כל אלה הם תנאי הכרחי להגיע לקדושה, להפוך עוונות לזכויות.

למעשה, יש חוק פיזיקלי כזה. ככל שדורכים את הקשת אחורה – כך היא תעיף קדימה את החץ. באמנויות לחימה משתמשים בכח של היריב כדי להפיל אותו. בשיווק, לומדים להשתמש בחששות של הלקוח כטיעונים משכנעים לקניה. וגם כאן: דווקא מיעוט הזכויות שלי, הוא הסיבה לכך שראוי לי לשמוח, שאפילו במצב ירוד כזה אני זוכה לזהות טוב – ולשאוף אליו.

ראוי להזכיר שהדרך הזאת, של ראיית הטוב ושיקופו, זו מעלה שמשה רבינו התמחה בה במיוחד, שהוא זכה למצוא נקודה טובה אפילו בפחות שבפחותים שבישראל, ועל ידי זה היה יכול להתפלל עליהם תמיד, ולהיות רועה ישראל. ובסוף הפרשה שלנו גם מובא שכרו הרב על כך, שנאמר עליו (שמות ל"ד כ"ט): "קרן עור פניו", והזוהר (חדש, שיר השירים דף ס"ב) שאל מדוע זכה משה להארה הזו, ואמר שזכה לכך בזכות שלימד זכות על בניו. ומוסיף הזוהר ואומר שכן יכול לזכות כל אחד לפי דרגתו, וכמו שלומדים ממשה רבינו, שלמרות שחטאו – מצא ולימד עליהם זכות.

יעזרנו ה', שבזכות התאמצותנו לראות את הטוב, נזכה גם אנו לכל השפע והברכה שנאמרו על מי שמצליח לעשות כן.

לרכישת ספרי הרב דן טיומקין להדרכת בעלי תשובה בהידברות שופס, לחצו כאן.

תגיות:רחמיםחסרונותבעלי תשובה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה