בריאות ונפש
דרכי התמודדות וטיפול בהפרעות קשב וריכוז: פעילות
כיצד מסייעת הפעילות הגופנית והמחשבתית לאיזון הקשיים של ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז?
- אברהם קלברמן
- ד' אלול התשע"ח
(צילום: Shutterstock)פעילות נותנת תחושה טובה לכל אדם, ובפרט לבעלי הפרעת קשב וריכוז. כשהם פעילים, קל להם הרבה יותר!
פעילות גורמת הרגשה טובה, הן פעילות גופנית, והן פעילות מחשבתית.
הפעילות גורמת להפרשה מוגברת במוח של החומרים הכימיים החסרים בו ('דופמין', 'נוראדרנלין' ו'סרוטונין'). חומרים אלו משמשים מוליכים עצביים, הן בתוך המוח והן בין המוח לגוף, וכאשר מתמלא המוח בחומרים אלו מועברת לגוף הרגשת רוגע. לבעלי הפרעת הקשב, השפעה זו מתבטאת ברגיעה של התנועתיות יתר, ובקשב וריכוז סדירים.
פעילות גופנית לדוגמא: לצאת להליכה/ריצה בחוץ כ-10 דק' מדי פעם, לעלות ולרדת מדרגות, ללמוד תוך כדי הליכה, ללמוד בעמידה, לקום ולהביא ספר, להחזיר ספר, להביא דפים, לבצע שליחות, וכדומה.
פעילות מחשבתית מועילה גם היא. בפעילות מחשבתית מתבצע גירוי המוח במטלה מעניינת, ואז אין צורך לחפש גירויים מעניינים, ואין הסחת הדעת, וקל יותר לתפקד ולעמוד בתנאי המסגרת.
דוגמאות לפעילות מחשבתית:
- שאילת שאלות בהבנת הנקרא. בתחילה שאלות טכניות על הטקסט שלפניהם, וכגון: אילו פרטים מופיעים? כמה שמות חכמים מופיעים? כמה מקרים? כמה דינים? ורק בהמשך לעבור לשאלות הבנה, כגון: מה לומדים מקטע זה? מה נושא הקטע? השוואה בין מקרים, ובין דינים, בין חפצים, וכדומה, (ובלבד שהשאלות תהיינה קצרות מאד! וכן גם התשובות!). זה עוזר להם לאסוף את מעט הקשב שיש להם סביב הפעילות הזו.
[הטעם והסיבה שכדאי מאד להתחיל דווקא בשאלות הטכניות, משום שקל יותר לבחון עובדות מוחשיות הקיימות בחומר שלפניהם, שחור על גבי לבן, מאשר בחינה של נושאים מופשטים].
- לימוד בחברותא. בלימוד בחברותא הלומדים נעשים שותפים פעילים בלמידה יותר מאשר על ידי שמיעת שיעור בכתה.
- בלימוד בחברותא, ככל שיפעילו אותם יותר, כך ייטב להם יותר: שהם יקראו, ושהם יסבירו.
- סיכום בכתב (הכתיבה הינה פעילות המורכבת הן מפעילות גופנית והן מפעילות מחשבתית). סיכום בכתב לאחר למידה, או סיכום בכתב תוך כדי השיעור או החברותא. (וכנאמר לעיל: סיכום טכני בתחילה, ורק אחר כך סיכומי הבנה וסברא).
תועלות הכתיבה הן רבות, הן בשלב הלמידה, המוח מחייב עצמו להתרכז בלמידה, והן בשלב הכתיבה, המוח מרוכז בהמרה ובהחלפה ממידע מילולי למידע חזותי.
הקוראים הנכבדים מוזמנים כעת לחוש בעצמם את עוצמת התועלת שבכתיבה, על ידי תירגול: הניחו מידכם את הספר, קחו ניר וכלי כתיבה וסכמו בכתב את הקטע האחרון שקראתם. עתה, עברו לקטע הבא בספר, קראו אותו וסכמו גם אותו.
לאחר שסיימתם, השוו בין רמת הריכוז שחוויתם בקריאת הקטע הראשון, לבין רמת הריכוז שהיתה לכם בקריאת הקטע השני. בנוסף, השוו את מידת הדיוק בסיכום של הקטע הראשון לבין רמת הדיוק בסיכום הקטע השני.
ישנן פעילויות נוספות המשלבות פעילות גופנית עם פעילות מחשבתית, לדוגמא: מחלקים הכתה לקבוצות, וכל קבוצה מתפקדת באופן עצמאי במטלת הפעלה, וכגון, קישוט הכתה: לקראת אירוע, לחזרות על הנלמד, וכדומה, ומשלבים בכל קבוצה ילדים בעלי הפרעת הקשב, וכיוון שמוטלת לפניהם פעילות, הם יהיה במיטבם: הן ברעיונות, הן בעשיה, והן בעידוד לחברי הקבוצה להמשיך לפעול ולא להרפות.
[על-אף שהובא לעיל שפעילות גופנית מועילה, והובא כדוגמה לשולחם לשליחויות, מכל מקום צריכים השולחים להקפיד לשלב גם ילדים אחרים בפעילות זו, בכדי שלא תהא כעין תווית על בעלי ההפרעה שהם 'נערי שליחויות'].
המאמר נלקח מתוך הספר – "ADHD אפשר להתמודד", מאת אברהם קלברמן. לרכישת הספר בהידברות שופס הקליקו כאן.
למאמרים ותכנים נוספים בנושאי בעיות קשב וריכוז הקליקו כאן.