עד כמה העובדה שאנו אוהבים את ילדינו משפיעה על תפיסת המציאות שלנו לגבי משקלם?

"הילד שלי נראה מצוין! הוא לא שמן בכלל, הוא נראה בסדר גמור!". אם המשפט הזה שגור גם אצלך כתשובה אוטומטית להערה על משקלו של ילדך, אולי כדאי שתעצרי רגע ותקראי את הכתבה הזו. ד"ר אסנת רזיאל מבקשת להפריד בין אהבת חינם לבין משקל עודף של ילדינו.

מחקר שפורסם לאחרונה בדק עד כמה אמהות רואות את ילדיהן כבעלי משקל תקין, או אף נמוך מדי, כאשר הילדים למעשה בעלי עודף משקל.

המחקר מנתח את תפיסת האם לגבי ילדיה ב-10 מדינות שונות מדרום אמריקה, אירופה ואסיה. המחקר מנסה להעריך, האם יש לשוני באופי אוכלוסיית ההורים (מצב סוציואקונומי) השפעה על הדרך שבה הם תופסים את מידת ההשמנה של ילדיהם.

השמנה, ובעיקר השמנת יתר אצל ילדים, היא גורם המעורר דאגה רבה: נתונים מחקריים בנושא כבר מעידים כי אחוז גבוה של ילדים הלוקים בהשמנת יתר יהפכו למבוגרים הסובלים מבעיה דומה, ואשר יש להם סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות מטבוליות הנלוות להשמנת יתר כגון סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות לבביות.

מחקרים נוספים כבר עמדו על הקשר בין התנהגות ההורים, ובעיקר חוסר ההתייחסות שלהם לתזונה נכונה ופעילות גופנית, כמי שגורמים עקב כך ו"תורמים" באותה "שתיקה", להשמנת הילדים. קל וחומר הוא כי אם ההורים אינם רואים את בעיית ההשמנה של ילדם, הסיכוי לרתום את הילדים לבצע שינוי, הוא קטן.

במחקר זה נאספו נתונים לגבי 2720 ילדים בגילאי 3-11, כאשר קבוצת הנחקרים הייתה מאוזנת מבחינת מין הילד, בנים ובנות. המצב הסוציואקונומי של ההורים והתייחסותם לגבי התזונה והפעילות הגופנית של ילדיהם, נאספו בעזרת שאלונים.

סווג הילדים מבחינת השמנה על ידי האם, נעשה באמצעות סדרת תמונות שהציגה ילדים עם מבני גוף שונים. לגבי הילדים נאספו נתוני גיל, BMI וכן רמת המודעות שלהם לחטיפים מתוקים ומלוחים נפוצים ומקובלים. כמו כן נאספו נתונים על הרגלי האכילה של הילדים: סוגי מזון, הקפדה על ארוחות מסודרות, הרגלי צפייה ומשחקי מחשב, פעילות ספורטיבית, ופעילות יומיומית הקשורה בתנועה כגון הליכה ורכיבה על אופניים.

בניתוח הנתונים אשר נאספו נמצאו מספר עובדות מעניינות: מסתבר כי התפיסה המוטעית של ההורים הייתה תלויה במדינה בה נערכו הבדיקות: בארגנטינה, צרפת, בריטניה, ואיטליה נמצאו כ-80% של הערכה שגויה של ההורים לגבי משקלם של הילדים, לעומת ערכים ממוצעים במדינות אחרות. מרבית הילדים עם השמנת יתר אשר לקחו חלק במחקר היו בנים, והגיל הממוצע שלהם היה גבוה יחסית. הילדים אשר היו בעלי משקל עודף היו עסוקים יותר זמן בצפייה בטלוויזיה או במשחקי מחשב.

נתון מעניין נוסף שעלה מן המחקר קשור דווקא להורים: הורים לילדים בעלי משקל תקין היו לרוב צעירים יותר, רזים יותר ופעילים יותר מבחינת עיסוק ספורטיבי. המודעות למבחר החטיפים המוצעים בשוק הייתה גבוהה באופן משמעותי דווקא אצל הילדים אשר סבלו מהשמנת יתר.

מבין הילדים שהיו מעורבים בתכניות לירידה במשקל, נמצא כי אם תפיסת ההורים לגבי משקלם הייתה שגויה, הילדים נטו פחות להשתתף בתכניות הרזיה.

נתון מדאיג היה האחוז הגבוה של התפיסה המוטעית של ההורים לגבי משקל ילדיהם, אשר נעה בין 50%-89%, והייתה גבוהה בהרבה ממה שנמצא במחקרים קודמים. בהתייחסות למידת ההשמנה של הילדים, נמצא כי כמעט 90% מההורים לילדים הסובלים מעודף משקל אינם "רואים" אותם ככאלה, וכ-50% מההורים לילדים עם השמנת יתר אינם מודעים כלל לעובדה זו.

עובדה מעניינת אחרת שהתגלתה במחקר היא כי מצב סוציואקונומי גבוה ומודעות גבוהה לחטיפים (אצל ההורים והילדים) השפיעו לרעה על התפיסה המוטעית של ההורים. במילים אחרות – "תרבות המזון המהיר" משפיעה לרעה לא רק על השמנת הילדים, אלא גם על הסתגלות ההורים להשמנה.

לדעת החוקרים יש בתוצאות המחקר סממנים חשובים לגבי בריאות הציבור: שוב מסתבר שהסתכלות פשוטה על עלייה במשקל איננה מספיקה, ויש להתייחס למורכבות שבשילוב גורמים רבים כדי לעצור את השמנת היתר בילדים.

וכן, עם כל הקושי הטמון בכך, כדאי לקבל חוות דעת אובייקטיבית מרופא משפחה ומגורמים מוסמכים אחרים כדי לדעת האם ילדיכם סובל מהשמנת יתר, ולא לתת ללב להחליט עבורכם.

ד"ר אסנת רזיאל היא מנתחת בריאטרית ומומחית לתזונה והרזיה