כיבוד אב ואם: כיצד אישה נשואה צריכה לנהוג בהוריה?

שלום בית

אשה נשואה פטורה מלהאכיל, להשקות ולשרת את אביה ואת אמה, מאחר והיא חייבת לעשות את המוטל עליה לבעלה, ואם תזניח את ביתה, יגרום הדבר למחלוקת, ויופר השלום בבית, חס ושלום.

אולם אם אין זה גורם שום הפרעה לבעל, ואין לו כל התנגדות, וכגון שבעלה חוזר לבית רק בערב, ויכולה להספיק במשך היום את צרכי בעלה וביתה, וגם את צרכי הוריה, חייבת לעשות את צרכי הוריה. (תקז, תקיד)

כאשר האשה הולכת לבקר מידי פעם בבית הוריה בזמנה הפנוי, חייבת היא לעשות את צרכי הוריה, ככל דיני כיבוד האמורים לעיל. (תקיד)

אם הבעל מסכים שאשתו תשרת את הוריה על אף שכתוצאה מכך יגרם עיכוב בענייני הבית, חייבת האשה לכבדם ולעשות את צרכיהם. (תקז)

אב או אם הצריכים את בתם לאיזה שירות עבורם, צריכים להקפיד שלא לצוותה בשעה שעסוקה היא בצרכי בעלה. (ספר חסידים. תקטו)

ובכלל זה, אין ראוי להורים להאריך עם בתם בשיחה בטלפון בשעה שהיא עסוקה בצרכי בעלה, וכל שכן שאין לבת להאריך בשיחה עם הוריה או עם חברותיה, בשעה שבעלה צריך לה. ודבר זה הוא יסוד גדול וחשוב בשלום בית. ועל כל פנים, גם אם טעתה האשה, לא יכעס ולא יקפיד עליה בעלה כלל, אלא ידבר עמה באהבה ונעימה, וכך היא תקבל את דבריו, כי דברי חכמים בנחת - נשמעים.

"תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת"

בספר כל בו כתב: נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבתות, כמבואר במדרש אגדה, שבארה של מרים שנמצא בים טבריה, מחזר על כל הבארות והמעיינות בכל מוצאי שבת, וכל מי שהוא חולה ויזדמנו לו המים וישתה, אפילו כל גופו מוכה שחין, מיד מתרפא. ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, והיתה אשתו שואבת מים בכל מוצאי שבת, שמא תזדמן לה בארה של מרים. והנה במוצאי שבת אחת הלכה והתעכבה יותר מדאי בדיבורה עם חברתה, ובדיוק באותו מוצאי שבת הזדמנה לה בארה של מרים, ומלאה כדה מאותם המים. וכיון שבאה אצל בעלה, כעס עליה על שאיחרה, ומרוב כעסו נפל כדה משכמה, ונשבר הכד, ונפלו מטיפי המים על בשרו, ובכל מקום שנתזו המים, נרפא השחין. אבל אילו לא נשפכו המים והיה שותה ומתרחץ מהם היה נרפא כליל. ועל זה אמרו חכמים (קידושין מ סוע"ב): "רגזן - לא עלתה בידו אלא רגזנותו", ה' יצילנו. (בית יוסף אורח חיים סימן רצט)

מצות מורא

אשה נשואה חייבת במצות מורא אב ואם, מאחר ובדרך כלל אין זה פוגע בצרכים המוטלים עליה לבעלה. ולכן חייבת לעמוד מפני הוריה, ואסור לה לשבת במקומם הקבוע, ואסור לה לסתור ולהכריע את דבריהם, וכמבואר לעיל בדיני מורא. (שכז. כבוד הורים קכז)

יש לאשה להזהר מאוד מאוד בדיבורה עם אמה, מאחר ומצוי שהאם מפטפטת עם בתה רבות, ומבלי משים סותרת הבת את דבריה או מדברת עמה שלא כהלכה.

גרושה. אלמנה.

אשה שהתגרשה או התאלמנה, חייבת שוב לכבד את הוריה מן הדין. (סימן רמ סעיף יז)