סיפורי ילדים

מה עובר על ילד שכל דבר מציק לו?

כל מגע קטן מטריד אותם, כיסא שמוסט בחדר סמוך מסיט אותם מריכוז ובגד חדש הוא לא מתנה, אלא עונש. נחמי זקלס, מנתחת התנהגות, כתבה ספר את הספר הטיפולי "כפר הרגישים", החושף את עולמם של הילדים הסובלים מקושי בוויסות חושי. "קשה להבין איזו התמודדות קשה זו לילד", היא אומרת

| י"ט תמוז התשע"ח |
אא

רותי בת החמש היא אימת הגן. החברות לא אוהבות אותה, והיא, כך נראה, לא ממש אוהבת אותן. אם חברה נוגעת בה קלות, רותי בוכה שהחברה הרביצה לה. אם אמא מלבישה לה "גרב עם פס", היא נהיית עצבנית ומתוסכלת מאד לאורך היום. כשהריתמיקאית בגן מפעילה מוזיקה בקול גדול – היא מתכנסת לתוך עצמה או בורחת לפינה אחרת בגן. כשההורים של רותי, שם בדוי בהחלט, פנו לנחמי זקלס, מנתחת התנהגות וכותבת הספר "כפר הרגישים", הם היו נואשים. הם היו אחרי כמה אבחונים וניסיונות כושלים להבין מה עובר על הילדה שלהם, ללא תוצאות. חלק מהמאבחנים שפגשו טענו שמדובר בהפרעת קשב. הגננת סברה שרותי סובלת מבעיות רגשיות, ורק אמא של רותי, בחוש ששמור לאמהות בלבד, ידעה שמשהו פשוט מציק לילדה שלה.

"הגעתי לגן לצורך התבוננות בילדה", מספרת זקלס, אם לארבעה ילדים, הנשואה לאיש חינוך ומשתייכת לחסידות חב''ד, "וגיליתי תוך זמן קצר שהפתרון לבעיה הרבה יותר פשוט ממה שכולם חשבו. רותי, כך התברר, פשוט סובלת מקושי בוויסות חושי. היא רגישה מאד למגע ולרעש. כל נגיעה קטנה של חברה גורמת לה לאבד את העשתונות. קלטת ילדים שמדליקה הגננת בווליום קצת גבוה, היא בשבילה רעש רקע איום ובלתי נסבל שלא מאפשר להתרכז בכלום. קשה להבין איזו התמודדות קשה זאת לילד. אין לו פינה אחת של שקט. כל דבר, ולו הכי קטן, מציק לו".

זקלס בנתה תוכנית התערבות מיוחדת לגננת של רותי ולהוריה. הגירויים בגן הונמכו למינימום האפשרי, אך הגננת גם הונחתה בהמשך לחשוף את רותי לגירויים באופן הדרגתי. במקביל, הופנו ההורים לטיפול אצל מרפאה בעיסוק בקהילה. תוך זמן קצר, מספרת זקלס, התגלתה ילדה חדשה לגמרי. חברותית ושותפה לפעילויות הגן, כמו שאר הילדות בנות גילה. "היא ממש פרחה", היא מספרת.

גל האבחונים שעולה ופורח בשנים האחרונות בהחלט הביא איתו מודעות לאינספור בעיות התפתחות שונות, אך דומה שדווקא המודעות לקשיים הנובעים מתחושתיות יתר נשארה מאחור, אף שבמקרים רבים מדובר על קושי גדול, שמשליך על כל תחומי התפקוד של הילד.

מה זה בעצם אומר, רגישות יתר?

"המונח 'ילדים רגישים' מתאר ילד שהגירויים הקיימים בעולם סביבו מציפים אותו ומקשים על התפקוד שלו. יש לנו חושים שונים שתפקידם הוא לקלוט את הגירויים השונים, לעבד אותם, וכך ללמוד דברים חדשים ולהגיב בהתאם. כאשר אחד או יותר מהחושים אינו מווסת, אלא רגיש מדי, נוצרים קשיים. הקולות, המראות, המגע של הסביבה ועוד, עלולים להיחוות על ידי הלוקה בקושי בוויסות החושי כמאיימים וכמציפים, והם מקשים עליו לתפקד באופן תקין. הקושי מופיע בדרגות שונות. לפעמים הוא יחלוף עם הזמן, אך לפעמים יש צורך בטיפול מקצועי שייתן כלים להתמודד עמו. כאשר הקושי לא מטופל באופן נאות, נוצרים בעקבות כך קשיי התנהגות. לדוגמה, ילד שמגע של הורים, מורים או חברים מציק לו ומפריע לו, עלול להציג התפרצויות זעם, אלימות או להיפך, התכנסות והתנהגויות של בריחה. אם הקושי הראשוני לא יטופל, קשיי ההתנהגות עלולים להתקבע ולגרום לסובל מהם נזק, וגם לסביבתו".

איך אפשר לאבחן ילד שסובל מקושי בוויסות החושי?

"בדרך כלל, ההורים עצמם או הצוות במוסד הלימודי מבחינים שיש בעיה בתפקוד של הילד. איך מזהים? כשרואים ילד שמתנהג בתוקפנות יתר, מגיב לכל מגע קטן עם הידיים, לא מרוכז, נמנע מפעילויות שגרתיות. ישנן גם קטגוריות נוספות בקשיים בוויסות החושי: תת רגישות וחיפוש חושי. ילד עם תת רגישות לא ישים לב שהוא מלוכלך, שהוא לא מבצע הוראות שונות כפי הדרוש. לעומתו ילד עם קושי המתבטא בחיפוש חושי יתנהג באופן ההפוך מילד עם רגישות יתר, בדומה למקרה של רותי שתואר בתחילת הכתבה. ילד עם קושי זה יחפש אחר גירויים עוצמתיים, מאחר שהגירויים הרגילים בסביבה לא מספקים אותו. הוא עלול לנשוך, להרביץ חזק, ללעוס חפצים, לעיתים גם יציג פעילויות של סכנה עצמית ופגיעה באחרים.

"הרבה פעמים טועים לאבחן בהתחלה את הילדים הללו כסובלים מבעיות קשב וריכוז, כשבפועל מדובר בילדים שיש להם קשיי רגישות. ככל שזה מפריע יותר לתפקוד ביום יום, כך  חשוב יותר לפנות לרופא התפתחותי שיפנה למרפאה בעיסוק, שהיא הגורם המאבחן והמטפל".

 

"אדם מבוגר ימצא דרך להתמודד, אבל ילד לא יכול לעזור לעצמו"

זקלס מדגישה כי לא מדובר באיזו המצאה מודרנית של השנים האחרונות, אלא בבעיות אמיתיות, שלעיתים חולפות עם הזמן. "לפעמים זה משהו חולף", היא אומרת. "ובמקרה שלא, רוכשים כלים להתמודד. אדם מבוגר יודע למצוא לעצמו פתרונות. אישה לא תלבש בגד מחוספס שמציק לה. גבר מבוגר ידע להנמיך את קולות הרקע סביבו אם הרעש מוציא אותו מריכוז, אבל לילד אין דרך להתמודד לבד. לכן זה בולט אצל ילדים, שצריכים להתאים את עצמם לדרישות של ההורים והצוות החינוכי בגן".

כשהורים פונים אליה, מסבירה זקלס, הצעד הראשון הוא בניית תכנית התערבות שתצמצם את הגירויים מסביב למינימום, או לחלופין תתמקד במתן גירויים מספקים באופן מבוקר במקרה של חיפוש חושי, כמו נתינת נשכן לילד שמרבה לנשוך מתוך צורך חושי. "אם יודעים שיש ילד שכל מגע קטן של חברים מפריע לו, וגורם לו להשתולל ולהתפרץ, הצעד הראשון יהיה להושיב אותו ליד הגננת, או במקום אחר שלא מציק לו. אם יש ילד שסובל מרעש, נשקול לפעמים שימוש באטמי אוזניים בגן, שיסננו את הרעשים החזקים. בכלל, אני חושבת שמתגמל מאד לטפל בילדים שסובלים מקושי בוויסות חושי, כי אפשר לראות תוצאות מהר מאד. מדובר בילדים שלפעמים שוקלים להעביר אותם למסגרת של חינוך מיוחד, וזה חבל, כי תכנית שתצמצם את הגירויים שמציקים או שתתאים גירויים מבוקרים יכולה להביא לתוצאות מדהימות. הכל תלוי במודעות של ההורים ושל הצוות החינוכי".

חלק גדול מהפתרון, סוברת זקלס, הוא להעלות את הנושא למודעות. זה מה שגרם לה לכתוב ולהוציא לאור ספר טיפולי ראשון מסוגו, בשם "כפר הרגישים". "הספר מתאר את הקושי בתחום רגישות היתר, ומפרט ומנגיש לילדים, וגם להורים, את חמשת החושים ואת הדרך בה אנחנו קולטים דברים. זו כבר מטרה בפני עצמה, שילדים יוכלו לקרוא ולהבין מה מציק להם".

זקלס בחרה להוציא ספר שמיועד לילדים מלכתחילה. עם עלילה מנוקדת וכתובה בשפה קליטה וברורה, מלווה בציוריה המקסימים של המאיירת רחלי דויד. "אני חושבת שחשוב מאד שתהיה לילד מודעות, שהוא יוכל להבין בעצמו מה מציק לו ולמה, ולכן היה חשוב לי לפנות קודם כל לילדים. יש בספר, במהלך העלילה, פתרונות ודרכי התמודדות. לא פתרונות קסם, כי אין כאלו, אלא דרכים שונות להתמודד. כמו לשתף את ההורים, לפנות למרפאה בעיסוק, וכדומה".

אילו תגובות קיבלת על הספר?

"ב''ה, בינתיים קיבלתי תגובות אוהדות מאד. התקשרה אלי מישהי נרגשת שהיא הולכת לקנות עוד עותק למלמד של הבן שלה, שלא הצליח להבין עד עכשיו מה בדיוק הקושי של הילד, כי הספר כל כך ברור. צלצלו לי אימהות שסיפרו שבפעם הראשונה הילדים שלהן הבינו שהם לא לבד, ושיש עוד ילדים שסובלים מאותם קשיים בדיוק. מודעות לבעיה שווה המון".

בחירה נוספת של זקלס, חסידת חב''ד, בעיניה מובנת מאליה, היא ההחלטה לצייר את כל הילדים בספר, אף שהוא מיועד גם למגזר הכללי, חובשי כיפות ובעלי חן יהודי טהור. "נכון לעכשיו, אין עוד ספר כזה במגזר הכללי", היא מספרת. "נתקלתי בהרבה תגובות שתמהו למה כל כך בוער לי להוציא ספר שכל הילדים המצוירים בו חובשים כיפה. מה יקרה אם אוציא עוד גרסא לספר, שמותאמת לציבור הכללי? התגובה שלי הייתה שמבחינתי יש כאן תיקון. ישנם ספרים רבים במגזר הכללי שלא קיימת בהם כלל התאמה למגזר הדתי, ויש מחסור בספרות איכותית, ובעיקר טיפולית, מותאמת למגזר זה. לכן היה לי חשוב, כאישה שומרת תורה ומצוות, להתאים את הציורים לקהל יעד דתי. מבחינתי, באופן עקרוני לא אצייר ילדים בלי כיפות ובלי אביזרים יהודיים בחדר, כמו נטלה לנטילת ידיים וקופת צדקה. אני חושבת שחשוב שבמגזר הכללי תהיה פתיחות וחשיפה גם לילדים עם כיפות. בינתיים אני יכולה לומר שהספר נכנס גם לגנים כלליים ולבתים שאינם שומרים תורה ומצוות".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים