category

פיתוח האישיות

זהירות, מתח גבוה! – איך מתמודדים עם לחצים בחיים?

אין לנו שליטה ובחירה על התרחשות האירועים, אך ודאי וודאי שבידנו (ומדויק יותר – בדעתנו) לבחור בין פרשנות מלחיצה למצמיחה

שתף במייל
| כ"ב אייר התשע"ח |
whatsapp
אא

ניק סיצמן, תושב ארצות הברית, היה בחור צעיר, בריא וחזק. הוא עבד כאיש צוות ברכבת משא באחד האזורים במרכז ארה"ב. נראה היה שלניק יש הכל: גוף חזק ובריא, אמביציה, אישה ושני ילדים, והרבה חברים. לניק היתה רק מגרעת אחת – הוא היה דאגן ללא תקנה. הוא דאג מכל דבר, ותמיד ציפה שיקרה הגרוע ביותר.

ביום קיץ אחד התבשרו אנשי צוות הרכבת שיוכלו לסיים את יום העבודה שעה אחת מוקדם מהרגיל, לרגל יום הולדתו של מנהל העבודה. ניק שהה באותו זמן בתוך הקרון אשר שימש להובלת מוצרים בקרור. מתוך שכחה, נעלו אנשי הצוות את דלת הקרון ועזבו את המקום. ניק נותר כלוא בתוך קרון הקירור. הוא נתפס לפניקה, צעק בכל כוחו ודפק באגרופיו על קירות הקרון עד שכפות ידיו נתמלאו בדם וקולו נצרד. אבל אף אחד לא שמע אותו. "אם לא אמצא דרך לצאת – אקפא כאן למוות", הוא חשב לעצמו. ברצונו שאשתו ומשפחתו ידעו בדיוק מה קרה, הוא מצא סכין והחל לחרוט מילים על קירות הקרון. הוא כתב, "כל כך קר כאן, אני מרגיש שאני מאבד תחושה בכל הגוף. אלה הן כנראה מילותי האחרונות".

בבוקר המחרת כאשר פתחו אנשי הצוות את דלתות הקרון הם מצאו בתוכו את ניק כשהוא שרוע על הרצפה ללא רוח חיים. ניתוח שלאחר המוות העלה שכל הסימנים הפיסיים בגופו של ניק גילו שהוא קפא למוות. אבל העובדה היתה שיחידת הקירור של הקרון כלל לא פעלה, הטמפרטורה בתוך הקרון כל הזמן לא ירדה מתחת לעשרים מעלות. ניק פשוט הרג את עצמו מתוך דאגה וחרדה.

כבר במאה ה-16 אמר רופא בריטי שחשוב יותר לדעת מיהו האדם הסובל מהמחלה מאשר מהי המחלה ממנה הוא סובל, מכיוון שנפש האדם ומצבה הם המשפיעים על מצבו הפיזי ובריאותו. בטא זאת אחד הרופאים באמרה: חשוב לבדוק מה ברא החולה, לפני שבודקים בגופו...

המצב הנפשי המשפיע ביותר על התחלואה הוא לחץ. אדם לחוץ יפגע ברמת התפקוד, הערנות ואף בשביעות הרצון שלו.

מהו מתח נפשי?

יש המציירים לעצמם תמונת דרמטיות של פגועים, קריסה כלכלית, קונפליקטים חברתיים ועוד. חשוב לדייק כי אירועים אלו ודומיהם מהווים "טריגר" למתח, אך הם לא המתח עצמו. הם מהווים אירוע ענייני – חיצוני, ואילו המתח הוא תחושה פנימית – פסיכו פיזיולוגית.

המתח הוא תוצאה של הפנמת המידע והמציאות. המתח נוצר מהפרשנות של האדם את המציאות. אירוע כלכלי הוא בסך הכל אירוע כלכלי, המאופיין בתנודות, עליות ומורדות. פרשנות האירוע כקריסה, משבר וכו' הם היוצרים באדם את תחושת הלחץ והמתח. פרשנות דרמטית רואה באירוע מסוים אסון שלא ניתן לצלוח אותו. רגש זה מעלה את מפלס המתח באדם לשיאים הרסניים.

יוצא מכך, איפוא, שבידי האדם לבחור ולווסת את רמת המתח שלו על פי הפרשנות לאירועי חייו.

אין לנו שליטה ובחירה על התרחשות האירועים, אך ודאי וודאי שבידנו (ומדויק יותר – בדעתנו) לבחור בין פרשנות מלחיצה למצמיחה.

 

"נפילות" מתח

המתח "מפיל" את האדם ופוגע בו הן במערכות הנפשיות-רגשיות והן במערכות הפיזיות. כיום, הרפואה מכירה בנזקים בריאותיים הנובעים מרמות סטרס מתמשכות המתבטאות לדוגמא ב: רמת סוכר חריגה, הפרעות שינה, פגיעה במערכת החיסונית, עליה בדופק ובלחץ הדם ואפילו מחלות בדרכי העיכול כמו מחלת מעיים, אולקוס ועוד.

נבחין בין מתחים ארוכי טווח והשפעתם למתחים קצרי טווח. האחרונים פוגעים ע"פ רוב בטווח האירוע, ואחר כך השפעתם המזיקה מתפוגגת. זאת בשונה ממתחים מתמשכים וארוכים, העשויים לגרום לשינויים במנגנונים הגנטיים של תאי המוח.

נדגיש כי מתחים קצרי טווח החוזרים ומצטברים, בכוחם לפגוע כמו מתחים ארוכים ומתמשכים, ולהזיק לפעילות התאית במח.

שינוי במנגנונים הגנטיים במח משפיע בכמה אופנים. אחת התופעות היא יצירת עיוותי חשיבה עמוקים ובסיסיים, לדוגמא: שקיעה במצב נפשי ירוד בו האדם צובע את העולם בשלילי אבסולוטי, הוא לא מצליח לראות היבטים חיוביים בחיים, באנשים ובעולם בכלל. אדם במצב ירוד זה יאופיין בחשיבה דיכוטומית – "שחור או לבן", כמו גם חשיבה קיצונית ומוגזמת המנבאת עתיד קודר ופסימי.

זאת בניגוד לאדם מאוזן, אשר מתמודד עם אירועי החיים בביטחון עצמי ובאימון במשאבים הפנימיים שלו – מאמין שיש באישיותו היכולת להתמודד עם האירוע, לא בגלל שהאדם מאמין שהוא חכם הוא ימצא פתרון לבעיה, אלא כי הוא מאמין שיש פתרון לבעיה, והוא רק צריך לגייס חכמה כדי להגיע לפתרון... זהו אדם בעל גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מפותחת, המתאים את עצמו לנתוני החיים ולא נאבק בצורה חסרת תוחלת להתאים את אירועי החיים אליו.

 

מעניין לעניין, בהקשר לכך, בדברי האדמו"ר מטולנא בספרו "המה ינחמוני" על אירועי מגילת אסתר; המן הרשע נצטווה על ידי אחשוורוש להלביש את מרדכי בבגדי מלכות, להרכיבו על סוס מלך ולקרוא לפניו "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

אלו היו העובדות שנאמרו להמן על ידי אחשוורוש.

אך המן כבר צייר טרגדיה, חזר אל ביתו אבל וחפוי ראש וכבר נבא את הנפילה הדרמטית...

אמנם נכון שציווי זה משבש לו את התכניות הזדוניות שרקם להרוג את מרדכי. אך מה לך, המן? מה הבהילות? עשה את ציווי המלך, ובעוד זמן מה בצע את זממך – כך היינו אומרים לו...

זאת לעומת מרדכי הצדיק הנתון בעיצומה של דרמה ממשית – סכנת כליה על כל האומה, וגם אז, אינו מתייאש ופועל לביטול הגזירה – מעורר את עם ישראל לתשובה ותפילה ומצווה על אסתר המלכה לגשת אל אחשוורוש. הוא נאחז בכל סיכוי קלוש ומקווה לטוב, ועם ישראל אכן זכה לתשועת עולמים, אותה אנו חוגגים עד היום.

 

אז איך משחררים את הלחץ?

  1. לחבק את השינוי

אזורי נוחות מקנים לנו תחושת הגנה ובטחון. אך מה לעשות שאחד הדברים היציבים ביותר בחיים הוא דווקא חוסר היציבות... שינוי הוא הדבר הצפוי ביותר בחיים.

העולם, מעצם היותו עגול, נע ומתפתח, מזמן עבורנו אתגרי שינוי, בין שנרצה בהם ובין שלא.

לכן הכרחי עבורנו לפתח גמישות ויכולת הסתגלות. תכונות אלו יסייעו לנו להגיב במהירות וביעילות לאירועים לא צפויים ולנתונים משתנים, בשונה מטיפוסי אישיות נוקשים הקופאים ומאבדים עשתונות למול שינויים ותמורות.

לעיתים, יש שיגיבו במלחמת הישרדות ויעמדו על רגליהם האחריות בניסיון נואש למנוע את השינוי. אך כאמור, זו מלחמה אבודה מראש.

על כן, מומלץ להתאמן ולנסות "לחבק את השינוי", לראות בו מקור לצמיחה, אוהב ולא אויב. תכונת הגמישות נדמית למים, אילו תמיד יפלסו דרך ליעד, מעל או מתחת אבנים, יחלחלו לעומק או יציפו, אך תמיד ימצאו את הדרך להמשיך ולזרום. כך גם האדם, במקום להתעקש ולהיאבק בים חיים ובגלים הגועשים, הים אינו מתעייף, האדם הוא שיוצא מותש ומנוצח במלחמה הזו... אדרבא, נכון לזרום עם הגלים ולהגיע אל חוף מבטחים.

  1. סינון מידע מרעיל

עורכי החדשות למיניהם נדרשים לספק מידע חדש, עדכני ומעניין 24/7. בכדי לספק את תאוות המאזין או הקורא עליהם ליצור דרמה ומתח מכל מידע זה או אחר, כפתגם האומר שאם הכלי היחיד שבידי האדם הוא פטיש – הרי שכל בעיה תהיה בעיניו מסמר... האזרח הפשוט נחשף למידע ונתקף בחרדה למול האיומים הרבים על חייו: החל בתופעות טבע מחרידות, עתיד מאיים וסופני, מצב ביטחוני מעורער ועוד. חשיפה מרובה לחדשות עלולה להרעיל את נפש האדם ולפתח בו דאגה ולחץ מיותרים. על כן מומלץ להפעיל "פילטרים" המסננים את החדשות ולהיחשף למידע יעיל ומקדם עבור האדם. חשיפה מבוקרת ומסוננת למידע החודר אלינו כמוה כבניית מערכת חיסונית המגנה על הנפש ומונעת ממנה שחיקה ממתח ולחץ עודפים.

  1. נפש בריאה בגוף בריא

יש המתייחסים אל גופם כמו אל מכונית. יש תקלה? ניגשים למוסכניק, מפקידים את הרכב לטיפולו ושבים כעבור מספר שעות לקבלו מוכן לשימוש. כך הם נוהגים גם בגופם – יש תקלה? נגשים אל הרופא וכאילו אומרים – גופי בידך, טפל ורשום את הכדורים המתאימים... התנהלות זו מתעלמת מהשפעתם של הרגלי החיים על בריאות הגוף. המכונה המופלאה – הגוף – אינה חורקת בשל תקלה מקרית באחת המערכות... לא פעם מדובר בנזק מצטבר בעקבות הרגלי חיים הרסניים. גוף בריא מאפשר קיום לנפש בריאה, כזו שיש בה כוחות ומשאבים להתמודד עם אתגרים מזדמנים.

לכן חיוני להשקיע מאמץ וזמן ביצירה של שגרת חיים בריאה ומאוזנת.

קיימים עוד מגוון כלים המחזקים את נפש האדם ומקנים לה ביטחון ואמון להתמודדות עם אתגרי החיים. כך, למשל, תרגול נשימות הרפיה המעניקות רגיעה לגוף ולנפש כאחד. כמו כן, פיתוח מיומנויות חברתיות המלמדות את האדם ליצור לו רשת חברתית תומכת. כלי נוסף הוא חיפוש והענקת משמעות לסבל וקושי כי "מי שיש לו למה, יוכל להתמודד עם כל איך". בס"ד.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה