פורים

כיצד מגילת אסתר נוגעת לימינו?

מדוע שם ה' מסתתר במגילה, וכיצד הצלת עם ישראל לפני אלפי שנים נוגעת לימינו?

| י"ג אדר התשע"ח |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

ליאור שואל: "שלום. רציתי לדעת מדוע שם ה' לא מוזכר במגילת אסתר? ואיך חג על הצלה שהיתה לפני אלפי שנה מתקשר אל חיינו כיום במאה ה-21?"

שלום ליאור. שתי שאלותיך מתקשרות יחד בתשובה אחת, כי עצם העובדה ששם ה' מוסתר במגילה, הוא שמלמד אותנו את השיעור החשוב של החג, שיעור שהיה רלוונטי בפרס העתיקה כפי שהוא רלוונטי לדורנו.

המגילה מבטאת השגחה המכוונת כל צעד ושעל מאחורי הסתר פנים, כפי שאמרו חז"ל: "אסתר מן התורה מנין? שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר" (חולין דף קלט, ב). דרך משל כמו אב שמכסה את פניו בידיים בפני ילדו הקטן, פניו כמובן לא נעלמו, הוא מסתיר אותם - אך הפנים עודם שם. זהו רעיון המסכה: היא יוצרת אשליה של היעלמות, אך אינה היעלמות באמת.

חג הפורים מזכיר לנו כי ה' פועל מאחורי הקלעים של בימת ההיסטוריה, מאחורי אירועים שנדמים בטעות כ"טבעיים" או "מקריים", אך בהתבוננות מעמיקה רואים שהם למעשה נסים גמורים שנעשים בהכוונה משמים. זו הסיבה העמוקה להסתרת שם ה' במגילה, כדי ללמדנו שיעור חשוב באמונה והשגחה לדורות.

בבחינת הפשט תיתכן סיבה חיצונית לצורת כתיבה זו: רבי אברהם אבן עזרא כתב בהקדמת פירושו על המגילה, ששם האלוקים הוסתר בה מכיוון שהמגילה נכתבה ע"י מרדכי בחסות האימפריה הפרסית, ומכיוון שהפרסים היו עובדי עבודה זרה, חששו שכאשר יתרגמו את המגילה לשפות אחרות הם יחליפו את שם ה' לשמות אלילי הפרסים. כך כתב האבן עזרא: "...שזאת המגילה חיברה מרדכי, וזה טעם "וישלח ספרים", וכולם משנה ספר אחד שהוא המגילה, כטעם 'פתשגן'. והעתיקוה הפרסיים, ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם. והם (הפרסים) היו עובדי עבודה זרה, והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבתם כאשר עשו הכותים, שכתבו תחת "בראשית ברא אלוקים", ברא אשימא. והנה כבוד השם שלא יזכרנו מרדכי במגילה".

במילים אחרות, הקב"ה סובב את הדברים באופן כזה שלא יוכל מרדכי לכתוב את שמו יתברך בגלוי בתוך המגילה, וייאלץ להסתירו משום כבודו. בדרך זו לימד אותנו הקב"ה על השגחתו מאחורי ההסתר.

המפרשים מלמדים ששמו של הקב"ה מסתתר במגילה בתוך כינויו של המלך אחשוורוש, כי אם נשים לב, עובדה מעניינת היא שהמילה "מלך" מופיעה במגילה כמאתיים פעם, אך לעיתים היא מופיעה בתואר "המלך אחשוורוש" ולעיתים אחרות רק בשם החשוב: "המלך". בכך מרמזת לנו המגילה על המלך האמיתי המסתתר מאחורי המאורעות.

שאלת כיצד החג מתקשר אלינו כיום, גם התשובה לכך נמצאת במגילה. כל הנסים שהתרחשו בפורים נעשו כביכול בדרך ה"טבע", מבלי שיתגלה ה' לנביא ויאמר את דברו. הנסים התרחשו מאחורי הקלעים של בימת ההיסטוריה, אך כל קורא שמבחין בסדר האירועים במגילה, יתפעל מיד ההשגחה העליונה שפעלה כל אחד מפרטי המעשה.

עד עצם היום הזה אנו רואים מבוגרים וצעירים כאחד המחייכים בהנאה למשמע קריאת המגילה, כשהם רואים כיצד תוכניותיו המרושעות של המן התהפכו נגדו מידה כנגד מידה:

כאשר המן מגיע כדי לבקש את רעתו של מרדכי, הוא נשאל להפתעתו בידי אחשוורוש: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?", הרינו סמוך ובטוח שאחשוורוש מתכוון אליו, אך זה ביקש לכבד את מרדכי שהצילו. אך מנין הגיע אליו זיכרון מרדכי? בזכות שנדדה שנתו באותו לילה, וביקש אחשוורוש לשמוע את ספר זכרונותיו. כעת המן נאלץ להלביש את מרדכי בבגדי הפאר של המלך ולהוליכו על סוסו ברחובות העיר, כשהוא עצמו קורא בקול על היהודי האחד שלא היה מוכן להשתחוות בפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"! מי הוא אפוא המלך האמתי שהיה חפץ ביקרו של מרדכי אם לא הקב"ה?

המן הכין עץ בגובה חמישים אמה (25 מטר) כדי לתלות עליו את מרדכי, אך כאשר גילה כי המלך חפץ ביקרו של מרדכי, לא היה לו זמן להסיר את העץ, כי נקרא תכף ומיד לסעודת המלכה. כאשר אסתר מגלה לאחשוורוש על תוכניתו המרושעת של המן, זה בבהלתו הרבה נופל למרגלות מיטתה כדי להתחנן על נפשו - אך המלך אחשוורוש חוזר לחדר בדיוק ברגע מביש זה, ופני המן חפו... מה יהיה עונשו הראוי של הרשע? "ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך: גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, עומד בבית המן - גבוה חמישים אמה; ויאמר המלך: תלוהו עליו" (אסתר ז, ט).

כל שונאי ישראל היו מוכנים ומזומנים להרוג את כל עם ישראל ביום אחד, ותוכניתם התהפכה על פניה, ישראל הם שהורגים בשושן הבירה כחמש מאות אוייבים, את עשרת בני המן ועוד שונאים רבים. המעיין במגילה ימצא שפע פרטים מורכבים ומסועפים ששזורים זה בזה כבתמונת אמן. כל פרט קשור בפרט אחר, המוביל לתוצאה הרצויה שכיוונה השגחת השם יתברך.

ה' הסתתר מאחורי כל המאורעות של המגילה מתחילה ועד סוף, וגם הסתיר את שמו במגילה כדי לשוב וללמד בכל דור את השיעור החשוב של התבוננות וחיפוש האמונה אף בתוך הסתר פנים. המסר המיוחד של חג הפורים אינו חידוש מאוחר, כי אם נאמר בתוך המגילה עצמה: לפני שאסתר המלכה פעלה להצלת בני ישראל, מרדכי אמר לה בלשון זו: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, (אז) רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (מגילת אסתר, פרק ד, יד).

מרדכי הסביר לאסתר יסוד חשוב, כי יש לקב"ה תוכנית, והוא יפעל את רצונו בכל מצב, ושליחים רבים יש למקום ברוך הוא. אסתר המלכה זכתה להיות השליחה הצדיקה לפעול את רצון השם להציל את ישראל מיד שונאיהם.

פורים הוא חג נצחי, היות והוא מלמד אותנו את השיעור הכי חשוב שיש: שיעור באמונה והשגחה בתוך מציאות של הסתר פנים - זו גם התקופה שלנו כיום במאה ה-21 שלפני בוא הגאולה.

דווקא על ידי מנהג של ליצנות, על ידי התחפשות, על ידי היין והיפוך היוצרות שהם מסימני החג, נזכרים גם אנחנו, כי מאחורי כל המסכות שאנו רואים בעולם - מסתתרת מציאות ההשגחה האלוקית העושה הכול.

שיעור זה נוגע גם לאחרית הימים, שכן אמרו חז"ל על המלחמה האחרונה: "אם ישראל עושין תשובה - נגאלין, ואם לאו... הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב" (סנהדרין צז, ב).

ה' יביא את הגאולה בכל מקרה, אך אנו יכולים להיות שליחים טובים להביאה במהירות ובקלות, או אם חלילה נחריש בעת הזאת, רווח והצלה יבוא ליהודים ממקום אחר...

עלינו לזכור שה' הוא המסובב את המאורעות כולם, את מה שנראה לנו כ"טבע" ואת גלגלי ההיסטוריה המובילים אל גאולתנו, והמתבונן הבוחן היטב את המגילה של המאה ה-21 יראה שוב את מהלכיו הגאוניים של קורא כל הדורות מראש. בין רגע יתהפכו היוצרות, יוסרו המסכות, ואז יתגלה הבורא יתברך בכל הודו מתוך ההסתר הגדול ביותר, אז יתחוור לנו שההסתר היה רק הצגה של השגחה גלויה, ונזכה שוב לאורה ושמחה וששון ויקר.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים