שקר מתוק: מה מסתתר מאחורי השוקולד שהוכרז כ’מזון על’?

את תרומתו הגדולה של השוקולד המריר לבריאותנו - כולנו מכירים (או לכל הפחות, כל מי שהנושא קרוב אל לבו ומעניין אותו). 

מחקרים רבים שמומנו על ידי חברות לייצור שוקולדים כגון 'נסטלה', ייחסו לשוקולד המריר תכונות עילאיות שמשפרות את זרימת הדם, עוזרות בסיכול של מחלות אוטואימוניות שונות ואף תורמות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי שלנו. בהתבסס על כך, עד מהרה יצא לו שם של 'מזון על', אולם מחקר שפורסם באחרונה על ידי מרכז מיוחד לחקר הקקאו, שופך נתונים קצת אחרים על קודמיו. 

על פי מאמר של ד"ר בת חן וולף שהופיע באתר של 'מכון דוידסון למדע', במחקר זה נעשתה האבחנה בין השוקולד המריר - התוצר המעובד שדרכו אנחנו מקבלים את הקקאו, לבין חומר הגלם, דהיינו פולי הקקאו הטבעיים ללא שום מגע יד אדם. לדבריה, במחקרים נמצא כי אמנם יש קשר ישיר בין קקאו לריפוי לחץ דם, אולם "ברוב המחקרים הקודמים השתמשו החוקרים בקקאו עצמו ולא בשוקולד, ולכן קשה מאוד להמליץ על אכילת שוקולד כמזון בריאות", כותבת ד"ר וולף. "פולי הקקאו הטריים אכן עשירים מאוד בפלאבנולים, אך בתהליך הכנת השוקולד הם נהרסים, כך שברוב חפיסות השוקולד אין מספיק פלאבנולים כדי להשפיע על לחץ הדם".

ואם מוסיפים לזה את העובדה שבתוצר המוגמר - השוקולד התעשייתי שאנו צורכים, ישנן כמויות אדירות של סוכר, המסקנה ברורה וחד משמעית: כן לפולי קקאו, לא לשוקולד לסוגיו, גם מריר מסתבר.