מפתחות לחיים: חיובי ושלילי בצבעים

יש להדגיש שחלילה לחשוב שישנן ספירות חיוביות וטובות שהן ספירות קו החסד, וישנן ספירות שליליות ורעות שהן ספירות קו הגבורה.[1] שהרי מקור כולן הוא הטוב המוחלט. ואדרבה, קו ספירות הגבורה הוא קו מדת האמת. ולכן היה אמור העולם להיברא רק בהנהגה זו. אלא ששיתף הקדוש ברוך הוא את מידת הרחמים הבאה מצד החסד, במידת הדין הבאה מצד הגבורה, וכך ברא את עולמו. רק שתוצאת פעולות ספירות הגבורה בעולמינו נראית לאדם בתפיסתו המוגבלת, כקושי, בעוד שלאמיתו של דבר הכל לטובת האדם וכדברי חז"ל בתלמוד: "כל דעביד רחמנא לטב עביד".[2]

וכן בצבעים - כל צבע מייצג שורש טוב ומועיל, ובלבד שהאדם לא ישתמש בו לרעה. למשל, היצר הרע שהצבע השחור מייצג אותו, נרמז בנאמר בתורה: “טוֹב מְאֹד".[3] לפי שאצל המשתמש בו ככלי לעבודת ה´ על ידי שמתרחק ממנו, וגודר עצמו מפניו, ומתגבר על כל פיתוייו, הרי הוא טוב מאד. שכן אילולי יצר זה, היה האדם נשאר במצב קבוע, ללא יכולת לרומם את נשמתו, לבנות ולעצב את אישיותו.

זאת ועוד. כאמור, הצבע השחור רק קולט אור ואינו מחזיר מאומה, ולכן נחשב לכאורה כמייצג את השלילי. והנה למרבה הפלא, על התפילין להיות צבועות בשחור![4] אולם הדבר יובן במשהו על פי דברי חכמי הסוד,[5] שבאמצעות הפרשיות שבבתי התפילין, והרצועות הנכרכות סביב היד וסביב הראש, ומשתלשלות מעורף האדם אל עבר חזהו, מתחבר האדם בשעת הנחת התפילין אל אור האין-סוף ברוך-הוא, באמצעות קליטתן את שפע האור הנשגב והארתן פנימה בגוף אל נשמת האדם המקבלן. הרי לנו ששימוש נכון בצבע השחור הקולט אור יותר מכל צבע אחר, גורם לו לפעול ברובד הרוחני בעוצמה רבה לטובת האדם, עד כדי שהוא הצבע הבלעדי בו אנו נדרשים לצבוע את בתי ורצועות התפילין, ולכתוב את אותיות פרשיות התפילין בדיו שחור דווקא.[6] לכן הכותב את פרשיות התפילין בכל צבע אחר, ואפילו בזהב, פוסל אותן על אף כוונתו הטובה.[7] שהרי דומה הוא למבקש להוליך זרם חשמלי בחומר יקר שאינו מוליך חשמל. ולכן גם אותיות התורה נכתבות בדיו שחור, והמביט בהן בשעה שמגביהים את ספר התורה בציבור לפני או אחרי הקריאה בתורה, מושך לעצמו הארה עליונה, כמבואר בדברי האר"י.[8]

ועוד פרט בעניין. מבין שתי הרצועות השחורות המשתלשלות מתפילין של ראש, הרצועה הימנית ארוכה יותר מהשמאלית. וזאת לפי שהתפילין פועלים באדם בעת הנחתם, שהחסדים (הם קו ספירות הימין) והגבורות (הם קו ספירות השמאל) היורדים לעולם, יבואו אליו באופן שהחסדים יהיו בשפע רב, והגבורות רק במעט, בבחינת “שמאל דוחה וימין מקרבת".[9] והרי לנו דוגמה למעט מן העומק הטמון בכל פרט מפרטי ההלכה.
נמצא שכל כוח בבריאה יכול וצריך להירתם לעבודת ה´ יתברך, שהרי הוא נברא באופן שיהיה מסוגל לשמש ככלי לעבודת ה´. כמבואר במשנה:[10] “וְאָהַבְתָּ אֵת ה´ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע". כלומר, גם תכונה הנראית שלילית כגון לקיחה וספיגה, יכולה להיות חיובית אם משתמשים בה במקום הנכון - לספוג הארה וקדושה מאור האין-סוף הנותן ומעניק ללא גבול.

יתירה מכך. בזוהר[11] מבואר שהבריאה החומרית עשויה באופן שמבנה כל פרט בטבע, ואפילו כל שינוי הקיים במבנהם של שני פרטים האמורים להיות דומים, נעשה בהתאם לדרישה הרוחנית המיוחדת לכל פרט. למשל, במחקרי חוש הראיה האנושי,[12] התברר למרבה הפלא כי קיימים הבדלים ברמות יכולת הראיה בין אלו של הגבר לבין של האשה, עם עליונות נשית המסייעת לה בשמירת מצות טהרת המשפחה. בעוד שעין הגבר מבחינה בין שבעה צבעים שונים, נשים רבות מבחינות בעשרה צבעים.[13] גם עיוורון צבעים מצוי יותר בקרב גברים: במחקר מקיף[14] נמצא כי מספר הגברים הלוקים בעיוורון צבעים, כמעט כפול ממספר הנשים. עוד הוכח[15] שעיוורון זה פוגע - בין השאר - ביכולת לזהות דם המעורבב עם חומרים אחרים של הגוף (הסוג הנפוץ ביותר של עיוורון צבעים מוגדר כחוסר יכולת להבדיל בין אדום לירוק או לזהות אותם כראוי).

כידוע, בהלכות טהרת המשפחה נדרשת יכולת טובה באבחון צבעים.[16]הלכות אלה נוגעות בעיקר לאשה ואכן היא זו שקיבלה את יכולת ההבחנה בצבעים שונים, בכמות ובאיכות טובים יותר מאשר האיש.

[1] וכמו כן אין לטעות ולחשוב שהנקבה ששורשה בגבורה, שלילית היא, וכפי שלהבדיל סבורה הנצרות הקתולית האוסרת על כמריה, בישופיה ואפיפיוריה, לשאת אשה. אלא כמבואר בכמה מקומות בספר זה, שלימות האדם נוצרת על ידי איש ואשה החיים יחדיו על פי הוראות בוראם.

32) שם.

[2] ברכות ס, א. וראה פסיקתא רבתי, פרק מ.

[3] בראשית רבה, ט: “הנה טוב, זה יצר טוב; מאד, זה יצר רע".

[4] “תפילין מרובעות שחורות, הלכה למשה מסיני", תלמוד ירושלמי מגילה לב, ב, פרק ד הלכה ט. ועיין עוד בבבלי מנחות לה, א.

[5] עיין “בן איש חי" לרבי יוסף חיים, שנה ראשונה, פרשיות וירא, חיי שרה.

[6] שלחן ערוך, אורח חיים, סימן לב, סעיף ג.

[7] שם.

[8] “שער הכוונות", פרי עץ חיים, דרושי ספר תורה, פרק א: “מנהג מורי ז"ל שהיה נוהג לנשק הספר תורה וללוותו לילך אחריו וכו´ עד שהיו פותחין הספר תורה ומראין אותו לקהל כנודע, ואז היה מסתכל באותיות הספר תורה ממש. והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כל כך שיוכל לקרוא האותיות היטב, על ידי זה נמשך אור גדול אל האדם". ועיין ב"כף החיים", אורח חיים סימן קלד, הלכה א, סעיף קטן י. ועיין עוד ב"דרך ה´" לרמח"ל, חלק ד, פרק ב, על ההארה וההשפעה הגבוהה הקשורה במילותיה של התורה הקדושה.

[9] סוטה מז, א.

[10] משנה ברכות ט, א.

[11] זוהר, תרומה קסא, א: “איסתכל באורייתא וברא עלמא".

[12] אחד המחקרים האחרונים והחשובים בתחום:

kimberly A. Susan M. Highnote´ Linda M. Wasserman, Richer Color Experience In Observers With Multiple Photopigment Opsin Genes, Psychonomic Bulletin & Review,  8 (2)# 2001 pp. 261-244,

[13] אם אמנם מחקרים אלה מדוייקים, ראוי לציין כאן את המבואר לעיל בפרק הספירות, שעשר הספירות מחולקות לג"ר (ג´ ראשונות) וז"ת (ז´ תחתונות). והנה האשה, המתוקנת ברוחניותה יותר מהגבר ולכן פטורה ממצוות רבות (עיין בפרק “מעמד האשה"), מבחינה בעשרה צבעים. ולגבר, חסרים שלושה.

[14] החוקר ג´ורג´ וואלד (Wald) זיהה עובדה זו וזכה בפרס נובל ב-1967 על מחקרו בתחום. הרצאתו: The Molecular Basis of Visual Excitation מופיעה ב-  https://nobelprize.org/nobel_prizes/medicine/laureates/1967/wald-lecture.pdf.

[15]Labowitz, Mathew J. Reiss, BA; David A BS, MPH; Scott Forman, MD; Gary P. Wormser, MD, Impact of Color Blindness on Recognition of Blood in Body Fluids, Arch Intern Med. 2001;161:461-465.

[16] עיין בשלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפח.

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" של הרב זמיר כהן הקליקו כאן.